חברים במל"ג התפטרו במחאה על חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה: "פגיעה בערכי יסוד"

בהמשך מכתב ההתפטרות נכתב כי "הישגיה של מדינת ישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה והחדשנות נשענים על מערכת השכלה גבוהה עצמאית, פתוחה, שוויונית ומצטיינת. פגיעה בעצמאותה של מערכת זו ובערכים המכוננים אותה אינה פגיעה באקדמיה בלבד; היא עלולה לערער את חוסנה המדעי, הכלכלי, החברתי והביטחוני של מדינת ישראל. בנסיבות אלה, איננו יכולים להמשיך ולשמש חברים במועצה, ובכך להעניק לגיטימציה למהלכים הסותרים את הערכים שלשמם התבקשנו לכהן בה. לפיכך, לא נותר לנו אלא להסיר את שמנו מרשימת חברי המועצה ולהגיש את התפטרותנו לאלתר".

במהלך תהליכי החקיקה רועי אסף, ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, הביע תמיכה וציין כי החוק "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות". רון קוטין, נציג המל"ג, הוסיף כי בחברה החרדית קיים תת-ייצוג משמעותי, עם 13% בלבד של אקדמאים לעומת 46% באוכלוסייה הכללית.

מנגד, באופוזיציה ובוועד ראשי האוניברסיטאות התנגדו נחרצות לחקיקה, והביעו חשש מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר. המתנגדים מתריעים כי הרחבת ההפרדה עלולה להוביל להעמקת ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי והאקדמי, וליצירת "תארים סוג ב'". לטענתם, בניגוד לתואר ראשון שבו נדרש תיווך לחרדים שהגיעו ללא לימודי ליבה, אין סיבה להפרדה בתארים מתקדמים המתמקדים במחקר ובמעבדות, דבר שיגרור השלכות כלכליות ולוגיסטיות.

הם הזהירו כי "קיים חשש כבד שההפרדה תוביל לפערים ברמה האקדמית, במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד", מה שיביא להכשרות לקויות במקצועות טיפוליים ויפגע באזרחי המדינה. כמו כן, נטען כי חרף התנגדותם, המוסדות יבקשו לבסוף אישורים לפתיחת המסלולים מטעמי כלכלת שוק וההכנסה הכספית הגבוהה מתארים מתקדמים.

קרא את הכתבה המלאה במקור