על פי הצעת החוק, הסמכות להענקת תעודות הכשר תחזור לגורמים הציבוריים-ממלכתיים בלבד: למצרכים או בשר מיובא: מועצת הרבנות הראשית או רב חבר מועצה/עובד רבנות שהוסמך לכך בכתב.
על פי הצעת החוק, הסמכות להענקת תעודות הכשר תחזור לגורמים הציבוריים-ממלכתיים בלבד: למצרכים או בשר מיובא: מועצת הרבנות הראשית או רב חבר מועצה/עובד רבנות שהוסמך לכך בכתב.
לבתי אוכל, מקומות שחיטה או ייצור מקומי: מועצת הרבנות הראשית, או רב מקומי (עיר, אזור או יישוב) המכהן כחוק באותו המקום. הצעת החוק מבטלת את האפשרות שניתנה ברפורמה הקודמת לרב עיר להעניק כשרות מחוץ לתחומו הגיאוגרפי. בצה"ל: הרב הראשי לצה"ל או רב צבאי שהוסמך על ידו.
כמו כן, נקבע במפורש כי רבנים נותני הכשר במקומות שבהם אין רב מקומי מכהן חייבים להיות עובדי ציבור הכפופים לדין המשמעתי, וזאת כדי לנתק שיקולים זרים ואינטרסים כלכליים פרטיים.
אחד השינויים המרכזיים שהצעת החוק משמרת ומעגנת בתוכה הוא ניתוק הזיקה הכלכלית הישירה בין משגיח הכשרות לבית העסק המושגח. החוק אוסר על העסקה ישירה של משגיח על ידי בעל העסק, ושכרו ישולם אך ורק על ידי "רשות כשרות מקומית" (מועצה דתית או רשות מקומית), אשר תגבה מהעסק אגרת כשרות מוסדרת. נאסר על המשגיח לקבל כל טובת הנאה מבעל העסק, ונאסר על המועצה הדתית לתגמל משגיח על בסיס "תוצאות ההשגחה" (כמו מתן או שלילת תעודה משיקולים שאינם הלכתיים).
במהלך דיוני הוועדה, בהם נשמעו נציגי משרדי הממשלה, הרבנות הראשית, ההסתדרות, השלטון המקומי, וארגונים אזרחיים כגון צהר, קהלת, כושרות ועתים, עלו מחלוקות קשות סביב עלות המהלך. המבקרים ומתנגדי החוק טענו כי "קיבוע תחום הכשרות בידי הרבנות הראשית ייצור מונופול וימנע תחרות". עוד התריעו המתנגדים כי העסקתם של אלפי משגיחי כשרות כעובדי מועצות או מי מטעמן תגדיל בהכרח את הנטל הכלכלי על העסקים ותגרום לעליית יוקר המחיה של אזרחי ישראל.
כדי להתמודד עם חשש זה, קבעה הוועדה כי מודל ההעסקה ינוהל ברשות כשרות מקומית כמשק כספי סגור, ויותקן בתקנות מיוחדות באישור שר האוצר, באופן שלא ישית את העלויות על הרשויות המקומיות וימנע את גלגול העלויות לצרכן.
במקום נוהלי הכשרות שהיו נהוגים בעבר, מועצת הרבנות הראשית תהיה הגורם הבלעדי המוסמך לקבוע "תקני כשרות רגילים" ו"תקני כשרות מחמירים" (כמו מהדרין או בשר חלק). תקנים אלו יגדירו באופן שקוף ואחיד את התנאים לקבלת התעודה - משעות הנוכחות הנדרשות ועד לאופן בדיקת חומרי הגלם. הציבור יוכל לזהות בקלות את רמת הכשרות באמצעות "סמל תקן" ייעודי שיופיע על גבי תעודות ההכשר, והרבנות תהיה מחויבת בדיווח שנתי לכנסת לחיזוק האחידות והשקיפות.
על מנת לאזן את החוק ולא לפגוע בבעלי העסקים, הטמיעה הוועדה מנגנון הגנה ייחודי: ועדת השגות מיוחדת. ועדה זו, שתורכב מנציגי משרדי ממשלה, נציגי ציבור ונציגי המגזר העסקי, תפעל לבירור סוגיות והחלטות של רשות כשרות מקומית. בעלי עסקים יוכלו לפנות לוועדה במקרים של מחלוקות על אגרות, שירותי השגחה, החלטות על ביטול, התלייה (הקפאה) או סירוב לחדש תעודת כשרות, וכן לגבי תנאים לתיקון ליקויים.
קרא את הכתבה המלאה במקור
