ממשלת הולנד הודיעה היום (שלישי) כי החל מעוד חודשיים, 22 בספטמבר ליתר דיוק, ייכנס לתוקף איסור על ייבוא, רכישה, מכירה ותיווך מסחרי של מוצרים שמקורם בהתנחלויות הישראליות ביהודה…
ממשלת הולנד הודיעה היום (שלישי) כי החל מעוד חודשיים, 22 בספטמבר ליתר דיוק, ייכנס לתוקף איסור על ייבוא, רכישה, מכירה ותיווך מסחרי של מוצרים שמקורם בהתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. בכך מצטרפת הולנד לקבוצה מצומצמת של מדינות אירופיות שנוקטות סנקציות עצמאיות נגד הסחר עם ההתנחלויות - לאחר שהאיחוד האירופי לא הצליח להגיע להסכמה על מהלך דומה, בשל התנגדות של חלק מהמדינות החברות.
ההחלטה, שאושרה כבר במאי השנה והפכה רשמית לאחר קבלת חוות דעת ממועצת המדינה ההולנדית, מבוססת על עמדת הממשלה, שלפיה ההתנחלויות אינן חוקיות לפי המשפט הבינלאומי. בהולנד טוענים כי באמצעות האיסור הם ממלאים את חובתם שלא לתרום למצב שהם מגדירים כ"בלתי חוקי".
על פי הצו החדש, ייאסר לא רק לייבא מוצרים מההתנחלויות, אלא גם לרכוש או למכור אותם בתחומי הולנד, לספק שירותי תיווך המאפשרים את הסחר בהם - ואף לעקוף את האיסורים באמצעות מנגנונים מסחריים אחרים.
עם זאת, גם בהולנד מודים כי יישום ההחלטה צפוי להיות מורכב. גורמי ממשל, מועצת המדינה ומבקרי המהלך, ציינו כי יהיה קשה מאוד לזהות בפועל מוצרים שמקורם בהתנחלויות - למשל תוצרת חקלאית המשולבת בשרשרת אספקה רחבה יותר - ולכן האכיפה צפויה להיות מוגבלת. גם רשויות המכס צפויות להתקשות לקבוע את מקורם המדויק של מוצרים בשל מגבלות זמן ומשאבים.
בשל כך, המבקרים טוענים כי ערכו של הצעד הוא בעיקר סמלי ופוליטי, יותר מאשר בעל השפעה כלכלית משמעותית. המהלך מגיע לאחר חודשים של מחלוקות חריפות בתוך האיחוד האירופי, סביב האפשרות להטיל מגבלות דומות על הסחר עם ההתנחלויות. בהיעדר קונצנזוס בין 27 המדינות החברות, החליטה הולנד לפעול באופן עצמאי.
מנהיג מפלגת החירות ההולנדית, חירט וילדרס, תקף בחריפות את ההחלטה וכתב כי הוא "מתבייש עמוקות בבגידה של ממשלת השמאל-ליברלית בהולנד, שלדבריו נכנעת לשונאי ישראל ואוהבי האיסלאם".
הולנד מצטרפת בזאת לבלגיה, שלפני יומיים אישרה שורת צעדים נגד ישראל, ובראשם איסור על ייבוא מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון. ההחלטה התקבלה בישיבת הממשלה האחרונה לפני פגרת הקיץ, והיא מציבה את בלגיה בשורה אחת עם מדינות אירופיות שמקדמות צעדים נגד הסחר עם ההתנחלויות, בעוד שבאיחוד האירופי, כאמור, טרם הושגה הסכמה בנושא.
בשבועות האחרונים גובר הלחץ מצד כמה מדינות חברות באיחוד, ובהן ספרד, אירלנד, הולנד, שוודיה ובלגיה, לקדם צעדים כלכליים נגד ההתנחלויות. מנגד, מדינות אחרות ובראשן גרמניה מסתייגות מצעדים רחבי היקף ומעדיפות להתמקד בסנקציות נגד גורמים בהתנחלויות המעורבים באלימות.
לפני כשבועיים הפיצה הנציבות האירופית למדינות החברות באיחוד מסמך פנימי המציג שורה של צעדים אפשריים להקשחת ההגבלות על ייבוא מוצרים מההתנחלויות ביו"ש, מזרח ירושלים ורמת הגולן. המסמך לא מהווה הצעת חקיקה רשמית. לפי גורמים דיפלומטיים, יותר מ-20 מדינות כבר ביקשו ביוני מהנציבות להציג אפשרויות להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.
קרא את הכתבה המלאה במקור
