"פטור מגזרי מחובות חוק שירות ביטחון - בלי משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה". כך הגדירה הבוקר (ראשון) היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון את החוק להקפאת מעצרי עריקים. למרות חוות…
"פטור מגזרי מחובות חוק שירות ביטחון - בלי משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה". כך הגדירה הבוקר (ראשון) היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון את החוק להקפאת מעצרי עריקים. למרות חוות הדעת שמבהירה בפה מלא כי מדובר בחוק שלא מאזן ואף מגדיל את אי-השוויון, הקואליציה מתכננת לקדם אותו במסגרת הדיל עם החרדים שנחשף ב-ynet. בוועדה אישרו בצהריים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, והחוק יעלה להצבעה במליאה בהמשך השבוע.
בנוסח המעודכן בוטלה מגבלת הזמן להקפאת מעצרי עריקים, אחרי שבנוסח המקורי נקבע כי הקפאת המעצרים תחול למשך 90 ימים בלבד. לפי הנוסח העדכני, החוק יהיה תקף עד 30 בנובמבר. למרות שהוא נוסח במקור כהוראת שעה ל-90 ימים, חוק המעצרים יהיה בתוקף במשך חצי שנה - ולא רק לאורך שלושה חודשים לתקופת בחירות. הסיבה לכך היא שסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי כל חוק שפג תוקף תוך ארבעה חודשים מרגע שהכנסת מתפזרת - מוארך אוטומטית עד סוף שלושה חודשים ראשונים לכנסת הבאה.
בנוסף, בנוסח המעודכן בוטל הסעיף שקובע כי ראש ישיבה שחמישה מתלמידיו קיבלו קנס - לא יהיה רשאי להצהיר על מעמד חסינות פטור לתלמידים אחרים. במקום זאת נכתב כי שר הביטחון גיבש את רשימת הישיבות שיוכלו לקבל חסינות ממעצר לתלמידיהם בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות. שר הביטחון ישתמש במנגנוני ביקורת של משרד החינוך. סעיף נוסף נוגע לישיבה שבה יתברר כי תלמידיה לא באמת לומדים תורה. על פי הסעיף המעודכן, אם ישיבה נופלת בביקורת ומתברר שהתלמידים שלה לא באמת לומדים תורה - הם יכולים להירשם פשוט בישיבה אחרת.
יועמ"שית הוועדה קבעה בחוות הדעת שלה כי "הפסיקה הכירה לאורך השנים באפשרות לעגן הסדר ייחודי עבור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, מתוך הכרה בחשיבותו של ערך לימוד התורה. עם זאת, הדבר הותנה תמיד ביצירת איזון ראוי שמטרתו לקדם את צמצום אי-השוויון. איזון זה שאמור לבוא לידי ביטוי בהסדרים נלווים הוא זה המהווה את הבסיס המאפשר להסדר חקיקתי לעמוד באמות מידה חוקתיות.
"לעמדתנו, שילוב בין הקפאת הליכים פליליים מזה, לבין פיקוח אפקטיבי ושלילת הטבות כלכליות מזה, יכול היה אולי – גם אם בקושי רב – לרפא במידת מה את הפגמים החוקתיים של ההסדר. אלא שהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לקבוע, במסגרת הוראת שעה, מנגנון של 'הקפאת מעצרים' עבור תלמידי הישיבות בלבד. הלכה למעשה, מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה.
"לעמדתנו אין מקום לקבוע בחקיקה הסדר שאינו מעגן את עקרונות היסוד ההכרחיים הללו – גם כאשר מדובר בהוראת שעה קצובה למספר חודשים בודדים. הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק, ללא מנגנונים משלימים, מפר את האיזון הנדרש. בהצעת החוק הנוכחית אין ולו את המינימום של ההסדרים המקרבים אותה אל התכלית הראויה".
היא הבהירה כי המנגנון, "הלכה למעשה, מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה. ככל שהמנגנון המוצע מתרחק מעקרונות היסוד ההכרחיים בהסדר של גיוס, כך מתחדדת בעיית חוסר השוויון ומתעצם הקושי החוקתי הטמון בו".
נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום חוקי החרדים רגע לפני סוף הקדנציה רק למען שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקים אלה נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה.
בין החוקים הנמצאים ב"דיל" של נתניהו: חוק יסוד לימוד תורה בנוסחו המרוכך, שאושר לקריאה שנייה ושלישית, עדיין נותן לחרדים אפשרות לקונסטרוקציה משפטית בפני בג"ץ עתידי על חוק הפטור מגיוס לצה"ל מול ערך השוויון. החוק צפוי לעלות בשבוע הקרוב לאישור סופי במליאת הכנסת. כאמור, גם חוק הקפאת המעצרים לעריקים לומדי תורה צפוי להיות מושלם השבוע, תחילה בוועדת החוץ והביטחון ובהמשך במליאה.
חוקים נוספים שצפוי אישור סופי שלהם במליאה הם חוק ביטול חוות דעת מחייבת של היועמ"שית, חוק ביטול רפורמת הכשרות של ש״ס, חוק הפרדה מגדרית באקדמיה וחוק התקשורת של שלמה קרעי.
קרא את הכתבה המלאה במקור
