תושב באר שבע, שנפגע בעת שטיל איראני פגע באגף בבית החולים סורוקה שבו היה מאושפז, הוכר כנפגע פעולת איבה ויקבל תגמולים ומענקים בסכום מצטבר של יותר מ-100 אלף שקלים. ההכרה ניתנה למרות רקע רפואי ונפשי קודם. ב' אושפז במחלקה פנימית בשל בעיות בכבד, וכשהיה תחת השפעת תרופות נשמע פיצוץ עז. אבק וחפצים התעופפו במחלקה, הרס רב נגרם, והמאושפזים פונו בחופזה למחלקות ולבתי חולים אחרים.
ב' נפגע מרסיסים בשתי רגליו, שעברו הוצאה וחבישה, ולאחר מכן שוחרר לביתו. בהמשך החל לסבול מכאבים, נימולים ותחושות שריפה ברגליים, לצד חרדה, קשיי שינה, פלאשבקים וזיכרונות חוזרים מהאירוע. הוא פנה עצמאית למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכרה כנפגע איבה, אולם בתיקו תועדו כאבי גב וממצאים בעמוד השדרה עוד קודם לכן, וכן טיפול נפשי קצר בעבר בעקבות מתיחות זוגית והתקפי חרדה.
הוועדה הרפואית הראשונה קבעה כי פציעות הרסיסים היו שטחיות, ללא פגיעה אורתופדית או נכות, והכירה בנכות זמנית נמוכה בלבד ובתשלום חד-פעמי של אלפי שקלים. בדיקת הולכה עצבית שביצע בהמשך הצביעה על פגיעה עצבית ברגליים ועוררה מחלוקת: חלק מהרופאים ייחסו אותה לבעיות הכבד, ואחרים לרסיסים. בעקבות ההחלטה פנה ב' לעו"ד מיכאלה דימרץ, שהגישה ערר בצירוף מסמכים רפואיים נוספים המעידים לטענתה על החמרת מצבו.
