יש תאריך רשמי: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום חוקי החרדים רגע לפני סוף הקדנציה רק למען מטרה אחת - שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקי החרדים נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה.

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הגיב לפרסום התאריך הרשמי של הבחירות: "ב-27.10 ננצח. נחליף את ממשלת טבח השבעה באוקטובר ונקים ממשלה ציונית וממלכתית, ונשקם את המדינה".

מחוק יסוד לימוד תורה שרוכך, הוסר הסעיף שנועד להעניק למשתמטים הטבות של לוחמים, אבל גם הנוסח החדש עדיין יכול לסייע לחרדים במאבק נגד גיוס לצה"ל שכן גם הוא מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". כשסוגיית הגיוס תגיע לדיון בבג"ץ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה הוא שווה לערך השוויון.

גם חוק הקפאת מעצר משתמטים חרדים עבר שינויים מהותיים - ומלבד הארכת מגבלת הזמן לחמישה חודשים, עד 30 בנובמבר, בוטל הסעיף שלפיו ישיבה שחמישה מתלמידיה קיבלו קנס לא תהיה רשאית להצהיר על מעמד חסינות פטור לאחרים. סעיף נוסף ברשימה נוגע לישיבה שבה יתברר כי תלמידיה לא באמת לומדים תורה. על פי הסעיף המעודכן, אם ישיבה נופלת בביקורת ומתברר שהתלמידים שלה לא באמת לומדים תורה - הם יכולים להירשם פשוט בישיבה אחרת.

חוק פיצול תפקיד היועמ"ש קובע את פיצול הסמכויות לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה - האחראי על הייעוץ המשפטי לממשלה, ייצוג המדינה בבתי המשפט בעניינים שאינם פליליים והובלת מערך הייעוץ המשפטי; ותובע כללי - האחראי באופן בלעדי על תחום המשפט הפלילי, לרבות העמדה לדין וניהול התביעה הכללית. במחלוקות לגבי חלוקת סמכויות בין שני התפקידים - הסוגייה תועבר להכרעת שר המשפטים. החוק קובע גם כי היועמ"ש ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים.

החוק של הרפורמה בתחום הכשרות כבר אושר בממשלה הקודמת, אך בפועל ברבנות הראשית מעולם לא יישמו אותה. מטרתה הייתה אחת: להפוך את הרבנות הראשית לגוף מפקח ולפתוח את ענף הכשרות לתחרות. בג"ץ אף דחק בחברי הקואליציה הנוכחית ליישם את החוק, וכעת הם מנסים לבטל את רפורמת הכשרות כדי "לתקן את המצב".

התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שיאפשר לקיים מסלולי לימוד לתארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ושלישי) בהפרדה מגדרית, קובע כי ההפרדה תתאפשר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים. הוא קובע בנוסף כי פתיחת המסלולים אינה אוטומטית, ההשתתפות בהם תהיה וולונטרית והסטודנטים לא יחויבו ללמוד בהפרדה, וכל מוסד אקדמי המעוניין בכך יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). עם זאת, באקדמיה חוששים מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר.

חוק התקשורת הוא תוכנית הדגל של שר התקשורת שלמה קרעי שנועדה לשנות את שוק הטלוויזיה. החוק יאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים כמעט ללא רגולציה, יבטל את ההפרדה המובנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, ובמסגרתו יוקם יישומון ממשלתי שבו יהיה אפשר לקבל את כל ערוצי החדשות בחינם. ספקי התכנים כמו הוט, יס ופרטנר יחויבו לשבץ את ערוצי החדשות לצד שאר הערוצים.

קרא את הכתבה המלאה במקור