ישראל לא ממהרת למלחמה, ומחכה לעילה ולטראמפ: "ירצה - נצטרף, לא - נשב בשקט"

גורם ביטחוני בכיר אמר כי ישראל אינה יוזמת כעת מהלך חדש, אך מוכנה להשתתף בו אם תתבקש. "אנחנו מחכים. אם יקראו לנו - נבוא", אמר. "יש לנו עוד הרבה מטרות, כולל בתחום התשתיות, הגרעין, הטילים ודברים נוספים. אם תהיה קריאה – נפעל". לדבריו, צה"ל ערוך לכמה תרחישים: בקשה אמריקנית להצטרף למהלך צבאי נוסף, מתקפה איראנית ישירה נגד ישראל או זיהוי של הכנות איראניות לתקיפה, שיוביל למכת מנע. "צה"ל מוכן. יש תיאום של מאה אחוז עם סנטקום", הדגיש.

הסיבה המרכזית לכך שבמערכת הביטחון יש מי שממתינים להזדמנות נוספת היא התחושה שהסבב הקודם הסתיים לפני שישראל מיצתה את יעדיה. גורמים ביטחוניים אומרים כי עדיין קיימים באיראן יעדים משמעותיים בתחומי הטילים, הגרעין, מערכות הפיקוד והתשתיות האסטרטגיות. לדבריהם, ישראל נמנעה בסבב הקודם מפגיעה רחבה יותר בתשתיות החשמל, במתקני הנפט ובמערכות אזרחיות חיוניות, בין היתר בשל מגבלות שהציבה ארה"ב. "יצאנו עם תחושה שלא השלמנו את העבודה", אמר אחד הגורמים.

בקרב המצדדים בפעולה נוספת קיימת תפיסה שלפיה איראן נמצאת כעת בנקודת חולשה שמאפשרת להעמיק את הלחץ עליה. המשטר ספג פגיעה צבאית וכלכלית, מתקשה להתמודד עם הלחץ מבית וממשיך להסתבך בעימותים עם מדינות המפרץ. "כרגע המצב שלהם קשה", אמר גורם ביטחוני. "מתחילות הפגנות, גם אם עדיין לא בהיקף רחב. אני לא יודע אם יש נוסחה שתפיל את המשטר, אבל ברור שהוא נמצא בלחץ".

בישראל סבורים גם שהתנהלותה של איראן מול מדינות המפרץ עשויה ליצור הזדמנות אזורית שלא הייתה קיימת בעבר. לפי הערכות, בוושינגטון בוחנים אפשרות לגבש קואליציה של מדינות ערביות מתונות נגד טהרן, לאחר שזו תקפה שוב ושוב יעדים באזור. גורם ישראלי תיאר את איראן כ"בריון השכונתי שלא מפסיק לתקוף את שכניו", והעריך כי מדינות שבעבר ביקשו להימנע מעימות חזיתי עמה עשויות כעת להיות מוכנות להשתתף במהלך רחב יותר.

דווקא משום כך, האמריקנים אינם בהכרח מעוניינים בשלב זה שישראל תהיה בחזית. השתתפות ישראלית עלולה להקשות על גיבוש הקואליציה הערבית ולהפוך מהלך אזורי נגד איראן לעימות שנתפס שוב כמלחמה ישראלית-איראנית. בירושלים מבינים זאת, ולכן אינם דוחפים להצטרף בכל מחיר.

למרות התדרוכים על מטרות נוספות ועל מוכנות צה"ל, בכיר ישראלי טען כי אין להסיק מהם שישראל או ראש הממשלה בנימין נתניהו ששים לחזור למלחמה. "זה לא באמת רציני. זה יותר ניפוח שרירים", אמר. "לא באמת ששים לחזור להילחם. זה יותר ניפוח שרירים מכיוון גורמים בימין. זה לא מה שחושב ראש הממשלה".

גם בדרג המדיני יש מי שסבורים כי האפשרות העדיפה מבחינת ישראל היא להמשיך לפי שעה בלחץ הכלכלי. "המצב של האיראנים קשה, וככל שהזמן יעבור המשטר ילך וייחלש", אמר בכיר בקבינט.

הוויכוח, אם כן, אינו בעיקר על השאלה אם צה"ל מסוגל לפעול - על כך אין מחלוקת - אלא על השאלה אם נכון להשתמש ביכולת הזו כעת, ומה יהיה ההישג שיצדיק את המחיר. גורם ישראלי בכיר, שמסתייג מחידוש המערכה, אמר כי הוא עדיין מתקשה לזהות מטרה אסטרטגית ברורה שלא הושגה בסבב הקודם.

"מה נוכל להשיג שלא השגנו כבר?", תהה. "נהרוס את תשתית החשמל? את תשתית הנפט? עוד בסיסי טילים? האם זה באמת יפיל את המשטר? אולי יש כמה מטרות איכותיות שצריך לחסל כדי לחזק את ההרתעה. אולי פעולה משותפת עם ארה"ב תמחיש שאין קרע בין המדינות. אלה תשובות אפשריות, אבל עדיין לא ברור מהו ההישג הנדרש בתקיפה נוספת".

מתנגדי הפעולה מזהירים גם מהמחיר שישראל עלולה לשלם: פגיעה נוספת במשק ובתיירות, שיבוש חופשת הקיץ, ירידה במלאי המיירטים וחידוש מתקפות הכטב"מים, שעדיין אין להן מענה מלא. לכך נוסף החשש שחיזבאללה לא יוכל להישאר מחוץ למערכה לאורך זמן: חידוש העימות עם איראן עלול להביא להסלמה גם בגזרה הצפונית ולפגוע בתהליך שמנסה ישראל לקדם מול ממשלת לבנון.

ברקע נמצאת גם המערכת הפוליטית. יש מי שמעריכים כי הישג צבאי נוסף מול איראן עשוי לחזק את נתניהו לקראת הבחירות, אך אין אינדיקציה רשמית לכך שזהו השיקול שמנחה את קבלת ההחלטות. גורמים מדיניים מדגישים כי כל החלטה תתקבל בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולתיאום עם ארצות הברית.

קרא את הכתבה המלאה במקור