דחיינות יכולה להיראות מבחוץ כמו בעיה פשוטה: צריך להגיש עבודה, לשלוח מייל לא נעים או לטפל במסמכים, אבל במקום להתחיל אנחנו מוצאים פתאום סיבה מצוינת לנקות את המטבח. אלא שלפי ד"ר איתמר שץ מאוניברסיטת קיימברידג', לא כל הדחיינים פועלים מאותה סיבה - ולכן גם פתרון אחד לא יתאים לכולם.
בספרו החדש, "Solving Procrastination: The Science of Why We Put Things Off and How to (Finally!) Stop", שצפוי לצאת ב-25 באוגוסט 2026, שץ מציג תשעה טיפוסים של דחיינים. החלוקה מבוססת לדבריו על סקירה של מאות מחקרים בפסיכולוגיה, כלכלה התנהגותית, מדעי המוח ותחומים נוספים - ולא על מחקר יחיד שגילה לפתע תשע קטגוריות קשיחות.
שץ, חוקר ומרצה באוניברסיטת קיימברידג', טוען כי התפיסה שלפיה דחיינות נובעת רק מחוסר מוטיבציה, ניהול זמן לקוי או מחסור בכוח רצון מפספסת את המנגנון הפסיכולוגי שמאחוריה. לדבריו, מדובר במאבק בין הכוחות שדוחפים אותנו לפעול לבין הכוחות שמעודדים אותנו להמשיך לדחות.
