נתי קאליש שוחח בתוכניתו "חדשות אנ"ש" ב'קול חי' עם אברהם פרץ, מחסידי ברסלב שהצליחו להגיע בראש חודש אב לציונו של אהרן הכהן בהר ההר שבירדן. לדבריו, על רקע המצב הביטחוני והקשיים להגיע…
נתי קאליש שוחח בתוכניתו "חדשות אנ"ש" ב'קול חי' עם אברהם פרץ, מחסידי ברסלב שהצליחו להגיע בראש חודש אב לציונו של אהרן הכהן בהר ההר שבירדן. לדבריו, על רקע המצב הביטחוני והקשיים להגיע למקום באופן מסודר, חברי הקבוצה עשו את דרכם בדרכים שונות: "כל אחד עשה את זה בדרך שלו, ובסוף כולנו התרכזנו והגענו בנס". הקבוצה מנתה 11 איש, ולדברי פרץ היו במקום גם שלושה חרדים אמריקנים.
פרץ, הדובר ערבית, סיפר כי נכנס לירדן לבדו והציג את נסיעתו ככזו שנועדה להגיע לטיסה: "אני אומר להם: יש לי טיסה לאבו דאבי". לדבריו, היו שניסו להגיע באופן מסודר ולא הצליחו. הוא ציין כי היחס בגבול כלפיו היה טוב, אך בערים עצמן התחושה הייתה שונה: "בחוץ בעיר לא נעים להסתובב, גם בעקבה, הייתי גם בעמאן". לדבריו, באזורים שאינם תיירותיים חברי הקבוצה נמנעו מלהסתובב באופן בולט כיהודים.
המסע לציון החל בשעת בוקר מוקדמת. פרץ סיפר כי הגיע מעקבה לאחר שעבר בעמאן ואף טס מעמאן לעקבה. משם מדובר בכשעה וחצי נסיעה לכיוון פטרה. "בחמש בבוקר אספו אותנו שני ג'יפים, שהתגנבו כביכול לאתר דרך השטח, לא בצורה רשמית", סיפר. מהנקודה שאליה הגיעו בג'יפים המשיכו המטיילים בטיפוס רגלי להר, במסלול שניתן לעשות גם באמצעות חמורים.
לדברי פרץ, הטיפוס אורך לאדם בכושר כחצי שעה עד 40 דקות והוא כרוך ב"טיפוס מסיבי" ובמזג אוויר חם המזכיר את הערבה. "אני לא בספורט, היה איתנו חבר'ה קצת יותר ספורטיביים, וזה היה לי מאוד מאוד קשה", סיפר. הקבוצה יצאה מוקדם כדי להימנע מהחום הכבד: "בחמש בבוקר אספו אותנו, בשש בבוקר כבר היינו בהר, לפני שהשמש קפחה עלינו".
במתחם הציון עצמו התקבלו המתפללים באופן חיובי יותר. פרץ סיפר כי בדואי מקומי המחזיק במפתח אפשר להם להיכנס ולהתפלל, בתנאי שלא יתעדו ויפרסמו את התפילות. "נתנו לנו להיכנס, נתנו לנו להתפלל, בתנאי שלא נצלם", אמר. למרות זאת, לדבריו, צולמו תמונות בחשאי. הקבוצה שהתה בציון במשך "שעתיים, אולי שלוש שעות", זמן ממושך ביחס לביקורים רגילים.
במהלך השהות במקום התפללו חברי הקבוצה שחרית ומוסף של ראש חודש וזכו לשתי ברכות כהנים. פרץ סיפר כי תפילין שהביאו עמם לא עוררו בעיה בגבול משום שלא נערכה בדיקה מיוחדת, והעריך שהדבר קשור לתנועת ישראלים דרך מדינות שכנות בתקופת המלחמה. לסיום אמר כי בפטרה, כאזור תיירותי הנשלט במידה רבה בידי בדואים, היחס היה נוח יותר: "שם כן הסתובבו חבר'ה עם פאות". קאליש סיכם בתקווה לחזרת הימים שבהם המונים יוכלו לפקוד את קברי הצדיקים ללא המגבלות הביטחוניות.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'חדשות אנ"ש' ב'קול חי':
קרא את הכתבה המלאה במקור
