כנסת ישראל מציגה: שבוע אחרון למנאייק

במקביל, הרחובות הפכו למסוכנים יותר. אנחנו רואים את הנתונים, כולם רואים. הפשיעה המשיכה לטפס, מקרי הרצח שברו שיאים, והתחושה הבסיסית שהמדינה יודעת להגן על אזרחיה הלכה ונשחקה. אחד המקרים שלצערי התפרסמו היה הרצח של ימנו זלקה, ילד שנהרג בגלל ריב שטותי, הוא רק אחד מתוך שורה ארוכה של מקרים שהזכירו לנו כמה זולים הפכו החיים כאן ועל חוסר הצדק שנעשה.

ואם כבר מדברים על מי שמגן על המדינה, איך אפשר שלא לדבר על המילואימניקים. בזמן שאלפי משפחות נשחקו תחת מאות ימי מילואים, הכנסת הזאת הצליחה לנרמל השתמטות, לקדם חוקי פטור מגיוס ולדון בחוק יסוד שיקדש אי שירות, בדיוק כשצה"ל זועק למחסור של אלפי לוחמים. אם היה פרס ליריקה בפרצוף של מי שנושא בנטל, קשה לחשוב על מועמדת ראויה יותר.

איך יכול להיות שכמעט שלוש שנים אחרי האסון הגדול בתולדות המדינה עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית? איך יכול להיות שהמשפחות השכולות עדיין נאלצות להיאבק כדי לקבל את הדבר הכי בסיסי שמדינה חייבת לאזרחיה - את האמת. רק לדעת מה קרה, מי קיבל את ההחלטות, מי כשל, ומי צריך לשאת באחריות.

במקום חקירה בלתי תלויה קיבלנו מריחת זמן, ניסיונות להתחמק מאחריות ואפילו אנחנו קרובים להקים ועדת חקירה פוליטית, שבה הנחקרים הם אלה שקובעים מי יחקור אותם. אם גם אחרי המחדל הגדול ביותר שידעה המדינה אנחנו לא מסוגלים לחקור את עצמנו ביושר, זו כבר לא רק בריחה מאחריות. זו פגיעה ביכולת שלנו ללמוד, להשתקם ולהבטיח שהאסון הבא לא יחזור על עצמו.

אז תודה, הכנסת ה-25. השארת אחרייך כמעט אלפיים ישראלים שנהרגו בתקופת כהונתך, חברה מפולגת יותר, רחובות פחות בטוחים ואמון ציבורי שנמצא בשפל. אם זו באמת הייתה כפי שאמר פעם שמחה רוטמן "קדנציה נפלאה", כנראה שהגיע הזמן שנשנה את ההגדרה שלנו למילה "נפלאה".

קרא את הכתבה המלאה במקור