כששאלתי אז את גפני על גיוס חרדים לצה"ל, הוא השיב: “אני נגד מתן פטור משירות צבאי לציבור החרדי או דחיית השירות. אדם חרדי חייב לשרת בצבא אם אין תורתו אמנותו". כששאלתי אותו אם הוא שירת בצה"ל, ענה: “אני שירתי את עם ישראל בלימוד תורה. ברגע שיצאתי לחיים הציבוריים הודעתי לצבא על נכונותי להתגייס. שלחתי להם מכתב וביקשתי להתגייס לשירות רגיל, אבל משום מה לא גייסו אותי".
כשנשאל איך הוא מתמודד עם הביקורת בציבור החילוני על כך שצעירים חילונים ודתיים נהרגו ונפצעו במלחמת לבנון השנייה ואילו החרדים ישבו בבית או בבית המדרש, הוא השיב כי “אנחנו מעלים על נס את החיילים הקרביים שמסכנים את חייהם במסירות נפש, אך מולם יש בצבא קבוצה גדולה שכלל איננה מסכנת את עצמה. אני לא בטוח שצריך בכלל להמשיך בגיוס חובה לצה"ל. צריכים לקחת חיילים מקצועיים ולתגמל אותם כראוי. כוונתי שהגיוס לצה"ל יהיה על בסיס התנדבותי".
כיום מדבר גפני בטון אחר לחלוטין. בדיון במליאת הכנסת על חוק הגיוס הוא אמר בהתרגשות רבה: “אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר כשאתם משתמטים מלימוד תורה ומלימודי יהדות?". גפני מוביל קו נוקשה שלפיו לימוד התורה הוא ערך עליון המגן על עם ישראל ומתנגד בצורה נחרצת לכל פגיעה במעמד בני הישיבות או לסנקציות נגד המשתמטים מגיוס. גפני מתאר את דרישות הגיוס מהמגזר החרדי כניסיון עקרוני לעקור את זהות הציבור החרדי ולהפוך אותו לחילוני.
