מבצע ההשפעה חזר כבומרנג

לפי מה שפורסם עד כה, ישראל השקיעה כ-50 מיליון דולר במבצע השפעה, שעיקרו שיגור מסרים על ידי חברה בבעלות בראד פרסקייל, יועץ אסטרטגי שעבד בעבר עבור נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. כל מה שנאמר במסרים נגד ההסכם עם איראן, נגד הכניעה – נכון ומדויק. אבל הדרך להפצת המסרים הייתה כל כך שלומיאלית, כל כך שקופה, כך שהפרשנות המיידית והכמעט מתבקשת היא שישראל יצאה לקמפיין נגד טראמפ ו-ואנס. זה הדבר האחרון שישראל הייתה זקוקה לו בימים טרופים אלה, כאשר ממילא דעת הקהל בארה"ב מאשימה אותה בחרחור מלחמה.

מה כן? ראשית, עם התנהלות קצת יותר חכמה ישראל לא הייתה מגיעה לשפל המדיני שבו היא נמצאת בדעת הקהל בארה"ב. שנית, אם כבר "מבצע השפעה", אז בדיוק בכיוון ההפוך מזה שהתקבע בדעת הקהל. ישראל הייתה צריכה להבהיר שלפני כל דבר אחר – המאבק באיראן הוא אינטרס אמריקאי. איראן קשורה לציר הסיני-איראני. היא רוצה הגמוניה אנטי-אמריקנית ואנטי-מערבית בכל רחבי המזרח התיכון. היא מממנת את רשת הטרור הגדולה ביותר בעולם, שמשתרעת באופן גלוי מעיראק דרך המיליציות הפרו-שיעיות; המשך בלבנון באמצעות החיזבאללה; בקרב הפלסטינים באמצעות חמאס והג'יהאד האיסלאמי; וכמובן בים סוף באמצעות החות'ים בתימן. לאיראן יש גם תאי טרור שכבר נחשפו במוקדים רבים במערב, בנוסף לרשת השפעה של גופים וארגונים בתוככי המערב שזוכים למימון ישיר או עקיף של טהרן.

המפלצת האיראנית לא מאיימת רק על מדינות המפרץ וישראל, ולא רק שולטת במצרי הורמוז ובאב אל מנדב – היא מאיימת באופן ישיר ועקיף על אינספור אינטרסים אמריקאיים, כלכליים ואסטרטגיים. הצווחות הקבועות – "מוות לאמריקה" – הן לא רק טירוף. הן עיקר האידיאולוגיה. אלה עובדות. לא הטעיה ולא תעמולה. והעובדה שרוב האמריקאים לא יודעים את זה היא עוד כישלון אסטרטגי של ישראל.

ומה עשתה ישראל? באמצעות חברת ההשפעה שעלתה לה הון תועפות היא הפיצה את המסר "יכולת להיות הנשיא הגדול מכולם - אבל נכשלת". נו, באמת. יורשה לי לספר שלפני כל מפגש או הרצאה בארה"ב, בקמפוסים או בקהילות יהודיות, אני שומע כבר שנים את אותה בקשה-אזהרה: "נא לא לעסוק בפוליטיקה פנימית בארה"ב. לא בעד ולא נגד טראמפ. לא בעד ולא נגד הדמוקרטים. זה בדיוק הדבר שרק יפגע במסר שאתה רוצה להעביר". והמסר הפרו-ישראלי הוא bipartisan, כלומר, דו-מפלגתי ונייטרלי בהקשר הפוליטי בארה"ב. כבר למעלה מעשור, בעיקר מאז נאום 2015 של נתניהו בקונגרס, שהיה כל כולו התרסה כושלת נגד הנשיא דאז ברק אובמה – ישראל נמצאת במסלול של איבוד תמיכה.

הסברה היא עניין חשוב. גם מבצע השפעה. אבל יש דבר הרבה יותר חשוב: מדיניות. וכאשר המדיניות הישראלית היא סדרה של כישלונות – החל מזניחת הדמוקרטים, המשך בבעיטה ביוזמה להשגת נורמליזציה עם סעודיה, ועד אינסוף הצהרות פושעות במהלך המלחמה בחמאס, הקמת אינספור מאחזים ומתן גיבוי לפורעים בפלסטינים – אז מה לנו כי נלין על איבוד התמיכה? אין בעיה של הסברה. יש בעיה של מדיניות. ומבצע ההשפעה הכושל הוא עוד דלק למדורת איבוד התמיכה.

קרא את הכתבה המלאה במקור