מדינת הזמן האבוד

השבוע נחשפנו לנתונים לפיהם כחמישית מהאונקולוגים הפעילים בישראל עברו את גיל 65. במשך עשרות שנים הם נשאו על כתפיהם את הטיפול באלפי חולי סרטן ובעוד מספר שנים הם יבקשו, ובצדק, לפרוש לביתם. כבר היום 27% מהאונקולוגים שוקלים לעזוב את המקצוע, ו-60% מדווחים שהעומס כבר פגע בבריאותם. מטבע הדברים, מערכת שמתקשה להחזיק את הרופאים של היום, תתקשה הרבה יותר להצמיח את הרופאים של המחר.

אם לא די בכך, כ-60% מהטיפולים האונקולוגיים בישראל מתבצעים בארבעה מרכזים רפואיים בלבד, כאשר שלושה מהם ממוקמים במרכז הארץ. המשמעות האיומה היא שיותר משליש מתושבי הדרום נאלצים לצאת ממחוז מגוריהם כדי לקבל טיפול. גם חלק נכבד תושבי הצפון וחיפה מיטלטלים שעות בדרכים בכדי לקבל טיפולים מצילי חיים.

והנה תזקיק האבסורד. בעוד החוקרים, האקדמאים, הרופאים וחברות הפארמה מנהלות מרוץ בשאיפה להרוויח זמן, בקצה השני, כשהחולה פוגש את מערכת הבריאות הישראלית, הוא מגלה שהזמן שהמדע הצליח להעניק לו מתבזבז על עומסים, מחסור בכוח אדם ופערים שהלכו והעמיקו במשך שנים, כחלק מההזנחה של מערכת הבריאות.

במאבק בסרטן אין משאב יקר יותר מהזמן. ללא הכרזה על אונקולוגיה כמקצוע בסיכון - יצירת תמריצים לגיוס רופאים ושימור הקיימים, מדינת ישראל מעקרת במודע את אסטרטגיית הטיפול, ומבזבזת את הישגי המדע. במלחמה על הזמן, נגמר לנו הזמן. תתעוררו.

הכותב הוא יו"ר למענכם, המעניקה יעוץ וליווי רפואי ללא תמורה

קרא את הכתבה המלאה במקור