מהכיס של הקנגורו אל מסלול האופנה: המעצבת שמצאה השראה דווקא במסע האימהות שלה

"האימהות הפוסט מודרנית דורשת מהאישה להיות הכול, כל הזמן. לפתח קריירה, לנהל בית, לגדל ילדים ולהיות העוגן של המשפחה. זה הזכיר לי את הדרך שבה הקנגורו מצליחה באופן טבעי ללהטט בין כל המשימות כשהגור עדיין מחובר אליה וגדל בתוכה. הבגדים שלנו הם מה שמאפשר לנו להיות מי שאנחנו. חולצת המנשא שעיצבתי מאפשרת לאמא לגונן, לשמור ולגדל את התינוק שלה בקרבה מקסימלית לגוף, והמכנסיים המשוחררים מבד טטרה משלימים את תחושת ההתקרקעות."

אולי זו גם אחת הסיבות שהיצירה שלה אינה עוסקת רק באופנה, אלא בשאלה כיצד בגדים יכולים לשרת את החיים עצמם, ולא רק להיראות יפה. הדגם משלב זמש, כותנה ותחרה. כיצד בחירת החומרים משרתת את הסיפור שרצית לספר?

"בחירת החומרים התחילה דווקא מהארון הפרטי שלי ומהבגדים שאהבתי ללבוש בתקופת ההנקה. המגירה של רפאל מלאה בטטרות בכל הצבעים. חלקן אפילו תפרתי בעצמי. בד החולצה הוא לייקרה בגימור זמש, שנלקח בהשראת הקנגורו ומנשא המעטפת שתפרתי לרפאל. המכנסיים הם מחווה לערימת הטטרות המקופלת במגירה וגם למכנסי הפיג'מה עם התחרה שלבשתי כמעט כל הזמן." הבחירה בבדים אינה מקרית. כל חומר מספר זיכרון, וכל שכבה ביצירה מייצגת תקופה אחרת במסע האימהות שלה. התערוכה בוחנת את הקשר בין עולם החי לעולם האופנה.

"אני מאמינה שכל התשובות נמצאות בטבע. ככל שאנחנו מתרחקים מהאמת שלנו, שהיא הטבע שלנו, אנחנו כופים על עצמנו מציאות שלא באמת שייכת לנו. לבעלי החיים אין טיקטוק או אינסטגרם, ואין להם אמצעים שמקלים על החיים. הם צריכים לצוד, ללקט, לבנות בית ולגדל את ילדיהם. הם אולי לא לובשים בגדים, אבל מיליוני שנות אבולוציה יצרו עבור כל אחד מהם מעטפת מושלמת שמתאימה בדיוק לצרכים שלו. התכונות שלהם והדרך שבה הם מתמודדים עם המציאות הן מקור השראה עמוק שמאפשר ללמוד על החיים ועל עצמנו." זו אולי אחת האמירות החזקות שעולות מהתערוכה כולה. אופנה אינה רק טרנדים או צבעים. היא יכולה להיות כלי להתבוננות מחודשת בטבע, בבני אדם ובמערכות היחסים שביניהם.

"אני מזמינה את כל באי התערוכה לשאול 'למה?' ו'איך?' על כל אלמנט ביצירה, ולחפש תשובות במקומות בלתי צפויים. עבורי, עיצוב אופנה הוא דרך להביע את עצמי באמצעות בד ובגד. העבודה שלי היא תשובה לשאלה שלי, אבל אני מקווה שכל מבקר יסתכל על אותה חיה וידמיין לעצמו תשובה אחרת."

במובן מסוים, זה גם המסר של "אופנה חיה". במקום לראות בבגד מוצר צריכה, היא מזמינה את המבקרים לראות בו אמצעי לספר סיפור, לעורר מחשבה וליצור שיחה.

התערוכה, שאותה אוצרים יואב מאיר וגילי סיוון כהן יחד עם האוצר השותף אלכס קפלן, מציגה 12 דגמי אופנה מקוריים לצד עבודת וידאו של האמנית אלה אוזן. כל אחד מהיוצרים בחר בעל חיים אחר, אך היצירה של בן עמי מצליחה לגעת בנושא אוניברסלי שמוכר כמעט לכל אדם: הצורך בקרבה, בביטחון ובתחושת בית. ואולי זו בדיוק הסיבה שהקנגורו האדום הפך עבורה להרבה יותר ממקור השראה. הוא הפך למראה, שדרכה הצליחה לספר את הסיפור הכי אישי שלה, באמצעות הדבר שהיא יודעת לעשות טוב מכול, אופנה.

קרא את הכתבה המלאה במקור