מהפכת הלאמות - ואיום בסנקציות על ישראל: ברנהאם נכנס לתפקיד ראש ממשלת בריטניה

ברנהאם בן ה-56, נזכיר, היה עד לאחרונה ראש העיר מנצ'סטר רבתי, תפקיד שבו כיהן במשך תשע שנים וזכה בגינו לכינוי "מלך הצפון", בשל מאבקו למען זכויותיהם של תושבי צפון אנגליה מול הממשלה המרכזית בלונדון. הוא נחשב לפוליטיקאי הפופולרי ביותר מבין חברי הלייבור, בין היתר בזכות אופיו הכריזמטי והמשוחרר הרבה יותר מזה של סטרמר הרשמי, או ה"רובוטי" כלשון מבקריו. כדי להתמנות לראש הממשלה ברנהאם נבחר לפרלמנט בחודש שעבר, בבחירות מיוחדות על מושב שפינה עבורו אחד מבעלי בריתו, וביום שישי האחרון הוא מונה להחליף את סטרמר הפורש כמנהיג הלייבור. הוא זכה בתפקיד בלי פריימריז, בהליך שזכה בבריטניה לכינוי "הכתרה", מפני שאיש לא העמיד עצמו לבחירה מלבדו, ורוב מוחלט מבין חברי סיעת הלייבור בפרלמנט – 379 מתוך 403 – תמכו במועמדותו.

מפני שללייבור יש רוב מוחלט בפרלמנט, המונה בסך הכול 650 מושבים, מינויו של ברנהאם למנהיג המפלגה העניק לו אוטומטית גם את ראשות הממשלה. חילופים שכאלו, בלי בחירות כלליות, כבר נעשו כמה פעמים בעשור האחרון תחת ממשלות השמרנים, אבל הם חריגים למדי תחת הלייבור שחזרו לשלטון לפני שנתיים בלבד – ובעוד ברנהאם עצמו קרא ב-2022, אחרי שהשמרנים הדיחו את מנהיגם דאז בוריס ג'ונסון, להקדים את הבחירות – כעת הוא מסרב להישמע לקריאות דומות באופוזיציה לעשות זאת, בטענה שאין לו מנדט מהציבור לחולל את הרפורמות שהוא מבטיח.

הבחירות הבאות אמורות להיערך לכל המאוחר ב-2029, והטלטלה הפוליטית שבריטניה חווה כעת שוב נובעת מהסקרים החוזים בבחירות העתידיות התרסקות של הלייבור, וניצחון היסטורי למפלגת הימין העמוק Reform UK של נייג'ל פראג', שחרתה על דגלה את המאבק בהגירה הלא-חוקית. סטרמר, שנחשב לאחד מראשי הממשלה השנואים ביותר בהיסטוריה המודרנית של בריטניה, נאלץ לפרוש בחודש שעבר בעקבות מרד נרחב נגדו מצד חבריו ללייבור, שקראו לו לפנות את דרכו למנהיג אחר, כזה שהם מקווים שיוכל להציל את מעמד המפלגה לקראת הבחירות הבאות ולחסום בכך את דרכו של פראג' לראשות הממשלה – תרחיש שנתפס בשמאל הבריטי כתרחיש אימים.

ברנהאם נחשב לפופולרי בהרבה מסטרמר, ולפי סקר מחודש יוני של מכון YouGov ל-38% מהבריטים יש דעה שלילית כלפי ראש הממשלה החדש, לעומת 34% עם דעה חיובית. אף שבפועל יותר בריטים אינם מרוצים מברנהאם, במונחים של הפוליטיקה הבריטית פער של מינוס 4% נחשב לנתון מעולה, ולשם השוואה הפער לרעת סטרמר עמד בסקר על מינוס 45%. גם הפער לרעתו של מנהיג הימין העמוק פראג' גבוה מאוד, ועמד שם על מינוס 40%, בעוד הפער לרעתה של מנהיגת האופוזיציה השמרנית קמי ביידנוק עמד על מינוס 15%. כמובן שעבור ברנהאם, דמות שאינה מוכרת עדיין לרוב הציבור הבריטי, מדובר בנתון התחלתי בלבד – והוא צפוי להשתנות, לטובה או לרעה, אחרי שיחל בפועל לקדם את מדיניותו.

אותה מדיניות צפויה להתמקד ברפורמות כלכליות. ברנהאם נחשב לאיש "השמאל הרך" בלייבור, מחנה שאנשיו ניצבים ימינה מגורמים קיצוניים יותר כמו היו"ר לשעבר ג'רמי קורבין, אך שמאלה יותר מבכירים כמו סטרמר, שנחשב לאיש מרכז, והוא קורא למדיניות שתתמקד בהפחתת יוקר המחיה באמצעות התנתקות מעשרות של שנים של "ניאוליברליזם". ברנהאם ממקד את ביקורתו כלפי ההפרטה הנרחבת שאותה קידמה בשנות ה-80 של המאה שעברה ראש הממשלה השמרנית מרגרט תאצ'ר, וטען כי בתקופה זו בריטניה קיבלה "שורה של החלטות שגויות" שהביאו לכך ש"הכוח הפוליטי רוכז בידי השלטון המרכזי, בעוד שהכוח הכלכלי הופרט".

לדבריו כדי לגרום לכלכלה לשרת את התושבים בכל רחבי בריטניה, יהיה צורך "לסלול דרך חדשה במקום זו שבה צעדנו ב-40 השנים האחרונות". אחת ההבטחות המרכזיות שלו היא כאמור להלאים שירותים ציבוריים כמו חשמל, מים ותחבורה ציבורית, על מנת להביא להפחתת מחיריהם. הוא טוען שכבר הצליח לעשות זאת כראש עיריית מנצ'סטר, וכדוגמה לכך מביא את השיפור שהתחולל בתקופתו בתחבורה הציבורית בעיר, שאמנם מתופעלת על ידי חברות פרטיות אך נמצאת תחת שליטה ופיקוח ציבוריים – ומבטיח להביא את השינוי הזה לבריטניה כולה. לצד זאת, וכדי למנוע טלטלה בשווקים, הוא כבר חזר בו מהביקורת שלו על הכללים הפיסקליים השמרניים שאימצה ממשלת סטרמר, ולפיהם היא חייבת להוציא פחות מכפי שהיא מלווה.

קרא את הכתבה המלאה במקור