הערך הראשוני, העליון, עתיק היומין של היהדות: לימוד תורה, שלדעתם של חכמי התלמוד נברא לפני בריאת העולם, אושר בכנסת כ"מעגן את לימוד התורה כערך יסוד". מבחינת המקורות, ההצבעה בכנסת אישרה שהשמש זורחת ממזרח.
כשמפלגה, סיעה בכנסת איננה משיגה אישור של יוזמה, או הצעת חוק שביקשה לקדם, זהו כשלון פוליטי, פרלמנטרי שיגרתי שאיננו פוגם במוניטין ובמעמד של המפלגה. חוק גיוס חדש תוכנן ואמור היה לבצר את אופיו הראשוני, עתיק היומין המנציח לימוד תורה. חוק שמטבעו הוא שליחות של מפלגה חרדית כיהדות התורה. אי הצלחתה לקדם במשהו את אישור החוק הוא לא כשלון פוליטי, פרלמנטרי. לא רק. הוא תבוסנות מחפירה. הוא הפסד, חדלון שמערערים את עצם צידקת וצורך קיומה של מפלגת יהדות התורה.
נראה, שמצב של שותפות קואליציונית כבר נרמז בתלמוד. אומרים חכמי התלמוד: "קדרא דבי שתפי לא חמימא ולא קרירא" (בבלי מסכת עירובין ג'). קדרה של שותפים (קואליציה) אינה חמה ואינה צוננת. כלומר, השותפות לא תמיד טובה ויעילה. דבר המסור ותלוי בשותפים אחדים, לפעמים יש מי שמפסידים.
