לפי המדד, 53% מהישראלים בטוחים לחלוטין למי יצביעו, ו-29% נוספים די בטוחים בהחלטתם. 14% עדיין ממתינים להתבהרות המפה הפוליטית, ו-4% אומרים כי לא יצביעו.
לפי המדד, 53% מהישראלים בטוחים לחלוטין למי יצביעו, ו-29% נוספים די בטוחים בהחלטתם. 14% עדיין ממתינים להתבהרות המפה הפוליטית, ו-4% אומרים כי לא יצביעו.
הוודאות גבוהה במיוחד בקצוות: בשמאל, 71% כבר בטוחים לחלוטין בבחירתם, ובימין 58%. שיעור המתלבטים עולה ככל שמתקרבים למרכז. בימין-מרכז 22% עדיין מחכים לראות אילו מפלגות יתמודדו, ובמרכז רק 44% בטוחים לחלוטין למי יצביעו. הנתונים מצביעים על כך שהמאבק המרכזי בבחירות צפוי להתנהל על קולותיהם של מצביעי המרכז.
בציבור היהודי נמשכת התחזקות ההזדהות עם הימין. 66% מהיהודים מגדירים את עצמם באחת מדרגות הימין, לעומת 63% ביולי 2025. שיעור המגדירים את עצמם "בדיוק במרכז" עלה מ-10% ל-13%, ואילו שיעור המזדהים עם השמאל ירד מ-22% ל-19%.
16% מעוניינים בקואליציה של גוש הימין במתכונת הדומה לקואליציה הנוכחית, ו-14% מעדיפים ממשלת ימין שאליה תצטרף מפלגה מן המרכז. 16% תומכים בקואליציה רחבה של שני הגושים, ללא חרדים וללא ערבים. 8% מעדיפים את גוש השינוי ללא מפלגות ערביות, 8% מעוניינים בקואליציה רחבה ללא חרדים אך עם מפלגות ערביות, ו-5% מעדיפים קואליציה רחבה ללא מפלגות ערביות אך עם החרדים.
הפערים בין המחנות חדים. בימין, 68% רוצים ממשלה של גוש הימין. בשמאל-מרכז ובשמאל יש רוב גדול לקואליציית שינוי הכוללת מפלגות ערביות - 73% ו-75% בהתאמה.
באמצע המפה התמונה מפוצלת יותר. בקרב מצביעי ימין-מרכז האפשרות הנפוצה ביותר היא קואליציה רחבה ללא חרדים וללא ערבים, עם 29%. במרכז, 35% תומכים בגוש שינוי הכולל מפלגות ערביות, ו-18% מעדיפים ממשלה דומה ללא מפלגות ערביות.
אחד הנתונים הבולטים נוגע למצביעי הליכוד: 42% מהמיועדים להצביע למפלגה מעדיפים קואליציית ימין שתכלול גם מפלגה מן המרכז, ולא ממשלה שתישען רק על ההרכב הנוכחי של הגוש. הנתון עשוי להעיד כי גם בקרב מצביעי מפלגת השלטון קיימת פתיחות להרכב רחב ומתון יותר.
המדד בדק גם מה יהיה השיקול המרכזי שיכריע את ההצבעה. 28% מכלל הנשאלים הציבו את הביטחון במקום הראשון. אחריו דורגו יחסי השלטון ומערכת המשפט, עם 18%, קידום ישראל כמדינה ליברלית יותר, עם 15%, ואחדות וצמצום המחלוקות, עם 13%.
מאחורי הנתון הארצי מסתתרות מערכות שיקולים שונות לחלוטין. בקרב מצביעי הימין, הביטחון מוביל עם 40%, ואחריו יחסי השלטון ומערכת המשפט עם 30%. במרכז, בשמאל-מרכז ובשמאל, הנושא החשוב ביותר הוא קידום ישראל כמדינה ליברלית יותר, עם שיעורי תמיכה של 35% עד 38%.
בציבור הערבי הביטחון מוביל עם 34%, ואחריו הכלכלה עם 26%. במגזר היהודי, לעומת זאת, הכלכלה כמעט שאינה נתפסת כשיקול מכריע, ורק 5% הציבו אותה במקום הראשון.
הקשר בין סוגיית מערכת המשפט לבין התמיכה בגוש הימין בולט במיוחד. 70% מהנשאלים שהגדירו את יחסי השלטון ומערכת המשפט כנושא החשוב ביותר בעיניהם מעדיפים קואליציית ימין: 41% רוצים ממשלה במתכונת הגוש הנוכחי, ו-29% תומכים בצירוף מפלגה מהמרכז. במכון רואים בנתון הזה עדות לכך שמערכת המשפט צפויה להישאר נושא מרכזי בבחירות, ולשמש מוקד מלכד עבור מצביעי הימין.
לדבריו, סוגיית מערכת המשפט ממשיכה להיות מרכיב מרכזי בזהותו הפוליטית של מחנה הימין, גם לאחר כמעט שלוש שנים שבהן המלחמה שלטה בסדר היום הציבורי. "החברה הישראלית ממשיכה לעסוק בשאלות היסוד של המדינה ובדמותה, ולא רק בביטחון", אמר.
שטרן הוסיף כי סקרים קודמים של המכון הצביעו על כך שהציבור רואה בשסע הפנימי אחד האיומים המרכזיים על ישראל. על רקע זה הוא קרא להקמת קואליציה רחבה ככל האפשר אחרי הבחירות, שתעצב כללי משחק מוסכמים לניהול המחלוקות הפוליטיות ותקדם את רעיון "החוקה הרזה" שעל ניסוחה עובד המכון עם צוות מומחים מכל חלקי החברה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
