חלק מרכזי במחקר עוסק בקשריה של טורקיה עם חמאס. בדוח נטען כי אנקרה מאפשרת לבכירי הארגון לפעול משטחה ומעניקה להם מרחב מדיני וארגוני. עוד נטען כי מתקיים תיאום בין בכירי חמאס לבין ארגון הביון הטורקי, וכי רשתות אזרחיות ועמותות מקומיות משמשות להרחבת השפעת הארגון בירושלים וביהודה ושומרון.
החוקרים מציגים גם תרחיש ארוך טווח שלפיו פיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים עשויים לאפשר לטורקיה להציג את עצמה כפטרונית של העיר ושל המקומות הקדושים. לטענתם, מהלך כזה עלול להעניק לאנקרה דריסת רגל מדינית ובהמשך אף ביטחונית.
