מי צריך את תל אביב? העיר בשפלה שהפכה לבירת הווינטג' החדשה | לי סעדון

"יש לי סיפורים מטורפים על תכולות דירה", הוא מציין בחיוך, "פיניתי תכולת דירה של אחד הממציאים של טיל החץ, היה לו תנאי אחד - שאני אפנה את המחסן למטה, במחסן עצמו ראיתי תיבה מעץ עם מנעול מאוד ישן, אחרי שהצלחתי לשבור אותו מצאתי אקורדיון אדום שנוצר באיטליה בשנות ה-60 של החברה שמייצרת את האקורדיונים הכי יקרים בעולם, העליתי את התמונה לרשת ואחרי שעות בודדות הגיע כבר מישהו לאסוף אותו".

"פעם מישהו הביא לי מצלמה ישנה שהוא מצא ברחוב, בזבל", הוא מספק דוגמה נוספת, "אמרתי לו שאני מוכן לשלם עליה 40 שקל. הוא אמר שזה לא מתאים לו והלך, אבל אחרי חצי שעה חזר ואמר: 'טוב, קח'. אחר כך גיליתי שכשהיא מקולקלת היא שווה בערך 800 יורו, וכשהיא עובדת היא שווה 1,500-2,000 יורו".

בסיור שערכנו עמו בחנות מצאנו בין היתר, תיבת תכשיטים בורמזית בעבודת יד, בת כ-80 שנים (250 שקלים), סט כלים לשתייה חמה הכולל כוסות, קנקן ומגש ממזרח גרמניה, שנוצר לדבריו לפני איחוד גרמניה (200 שקלים), טלפון ציבורי ישן שנמכר לדבריו בעיקר לבימאים ואנשי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע (1,200 שקלים), אוסף בובות גדול של אישה שטיילה ואספה אותן מכל העולם (מחירן נע בין 20-300 שקלים). תיק גב מקורי של "גס" (50 שקלים).

אולי הסיבה המרכזית שבגללה רחובות הפכה למוקד עבור חובבי הנוסטלגיה והוינטג' היא העובדה שהחנויות האלה הפכו גם למקומות מפגש.

"פה יושבים בני נוער על הרצפה ובוחרים תקליטים", הוא מוסיף, "אני איש של אנשים ולכן החנות הזאת בשבילי היא לא רק למכירה, אני יושב עם צעירים ומבוגרים, שותים קפה, מדברים על החיים, יש לי פינת קריוקי - אני נותן להם 10% הנחה אבל הם צריכים לשיר למיקרופון ואני מעלה את זה לסטורי באינסטגרם, זה הכפיל לי את כמות העוקבים".

לדבריו, הקסם של החנות נמצא דווקא ברגש. "הקנייה פה היא קנייה רגשית. אנשים קונים תקליטים, חרבות, את מטחנת הבשר של הסבתא שלהם, כי זה מזכיר להם אותה. הייתה פה לקוחה שמצאה את הקלמר שלה מכיתה ב', היא פשוט התעלפה לי בידיים מרוב התרגשות".

במקרה אחר, עולה חדשה מרוסיה נכנסה לחנות ומצאה פריט שהחזיר אותה לבית ילדותה. "היא מצאה תחתיות לכוסות עם הבית שלה מסנט פטרסבורג ופשוט קרסה על הרצפה מרוב בכי". לכן עבורו, כל פריט הוא למעשה סיפור שמחכה להתגלות. "אני לא רק צייד אוצרות, אני צייד סיפורים".

"היום מגיעים אליי לקוחות מכל הארץ", הוא מספר. "ויש את הספסל שם בחוץ מול החנות. קוראים לו 'ספסל הדמעות'. בין 13:00-16:00 הלקוחות הקבועים באים לשבת פה, לבכות, לשפוך את הלב", לדבריו, "אנשים חוזרים לפה לא רק בשביל הקנייה, ובשבילי זאת תרפיה".

"אני חולת אופנה, חולת וינטג', ואוהבת אנשים. מה שמיוחד בעסק הזה הוא שאני מלקטת את הפריטים בעצמי. אני לא קונה בסיטונאות. אני בוחרת כל פריט אחד אחד - אני נוסעת לאירופה, בעיקר לאיטליה, צרפת ולונדון, כדי למצוא פריטים ייחודיים".

הגישה הזו לדבריה, ניכרת גם בבחירת הפריטים עצמם, להם היא מקדישה תשומת לב ביראת קודש, "אין פה פוליאסטר ואין פה בדים סינתטיים. יש פה בתי אופנה איטלקיים, צרפתיים, אנגליים ואמריקאיים. מי שנכנסת לכאן יודעת שהיא קונה משהו איכותי", היא מדגישה.

בסיור עמה בחנות היא מציגה לצד פריטים צבעוניים ונועזים דוגמאות לפריטים שנמכרים בחנות כמו למשל בגד גוף וינטג' של "ריבוק" מהניינטיז בייבוא מארה"ב (185 שקלים), מכנס כתום של ורסאצ'ה (1,100 שקלים), מכנס אלגנט של "מקס מארה" (450 שקלים), ג'ינס קלאסי של "ליוויס" משנות ה-2000 (400 שקלים), וג'ינס "ליוויס" מתרחב (250 שקלים).

"יש גם ג'ינסים של הליוויס 501 הקלאסי אבל הם נחטפים מאוד מהר, צריך לתפוס אותם איך שהם מגיעים", יחד עם זאת היא מציינת, "אני מחדשת את המלאי של החנות כל יום, פותחת שקיות, פותחת ארגזים, 15% מהפריטים שיש לי בחנות הם פריטים שמגיעים מהלקוחות, והם מביאים לי רק בגדי מעצבים מחברות כמו "קוס", "רזילי" ועוד".

אחד הסטנדים הכי מבוקשים בחנות לדבריה הוא סטנד ה- K 2 Y משנות האלפיים, "הייחוד בחנות הזאת הוא שבעצם באים לקנות את הפיס הזה שהוא מיוחד והוא מרים את כל ההופעה, יש פה פריטים שהם "וואן פיס" ובעצם מי שרוכש אותם יודע שהוא ייחודי ולא יהיה אותו לאף אחד. יש פה הכל מהכל - מהכי קלאסי ועד הכי טרלול, החנות מאוד צבעונית מבחוץ וזה מה שגורם לאנשים להיכנס".

"בשנים האחרונות ממש חל ברחובות שינוי מעניין", היא מרחיבה על התופעה, "עוד ועוד חנויות וינטג' נפתחו בעיר, ונוצרה כאן ממש קהילה שלמה של אנשים שאוהבים את עולם היד השנייה, הפריטים המיוחדים והסיפורים שמאחוריהם. יש פה התפתחות ממש מגניבה, אווירה כיפית ברחובות, אנשים מסתובבים בין החנויות, וכל חנות מביאה משהו אחר, סגנון אחר ואופי אחר. פתאום רחובות הפכה להיות מקום מגניב שמגיעים אליו גם אנשים מבחוץ, לא רק תושבי העיר".

לצד אלו, ברחובות פועלת גם חנות עם מטרה חברתית - "פשוט לתת" (הרצל 204) היא חנות שכל הרווחים שלה מופנים לשיקום חיילים.

גם כאן, המודל נשען על הקהילה - אנשים תורמים בגדים, והחנות מוכרת אותם במחירים נגישים. אבל אם עולה לכם תמונה בראש של בגדים מרופטים וישנים אתם טועים, ברגע שמתחילים לפשפש בין הקולבים מתגלות לא מעט מציאות: תיקי מעצבים, נעלי לובוטן, ג'ינסים של דיזל ופראדה, בגדי מעצבים כמו דולצ'ה וגבאנה ועוד, הכל במצב מעולה עד חדש, ובמחירים שיגרמו לכם לצחוק.

"יש פה פריטים שמחירם המקורי אלפי שקלים, ואצלנו נמכרים במאות ואפילו עשרות בודדות, יש גם מותגים מחו"ל. יש פה הרבה מציאות, לכן הלקוחות שלנו באמת מגוונים, והם גם מאוד אדוקים. יש מישהו שמגיע לפחות שלוש פעמים בשבוע, ויש כאלה שמגיעים המון", מספרת עובדת החנות.

בין המציאות שמצאנו: תיק ערב מוזהב של "מייקל קורס" (50 שקלים), חצאית DKNY (100 שקלים), ג'ינס לבן של "דיזל" (100 שקלים), ג'ינס "קלווין קליין" (100 שקלים), ג'ינס "דולצ'ה וגבאנה" (100 שקלים), ג'ינס "סקוץ' אנד סודה" (80 שקלים), שמלת נשים של המותג "סיסלי" (80 שקלים), ג'קט ג'ינס של "ברשקה" (40 שקלים) והרשימה עוד מתארכת עם מלאי מכובד של מכנסיים, ג'ינסים ופריטי לבוש לנשים ולגברים ממגוון מותגים כמו "טומי הילפיגר", "זארה", "ליוויס" ועוד, במחירים דומים.

כמו כן, בחנות ישנה מחלקה שלמה של שמלות ובגדי ערב, ובה פריטי מעצבים ומותגים רבים הנמכרים בהנחות משמעותיות של כ-50%-90% ממחירם המקורי.

כבר בכניסה מרגישים שנכנסים לעולם אחר וקסום. המעבר ארוך, מכוסה כולו בשטיחים צבעוניים, ומוביל אל תוך חלל עמוס בפריטים, שמזכיר סמטה צבעונית בשוק של מרקש או בזאר באיסטנבול. מהתקרה משתלשלות מאות שרשראות, חרוזים וקריסטלים, ומשני צדי החנות מדפי עץ גדושים בכלי פורצלן עתיקים, שעוני וינטג', תקליטים, פסלונים ואינספור פריטי אספנות.

כל צעד מגלה פינה חדשה, וריח הקטורת, יחד עם המוזיקה הנעימה המתנגנת ברקע, מעניקים למקום אווירה כמעט מיסטית, כזו שגורמת למבקרים להרגיש כאילו נכנסו לעולם אחר.

אבל גולת הכותרת של החנות היא מחלקת התכשיטים. "זה הרוב יצירה ועבודות יד", מספר ארז, "היו אנשים שהתעסקו באמנות, היו כאלה שסגרו חנויות, או שפתאום מגיע אליי סטוק משנות ה-80. עם השנים הצטברו פה כל כך הרבה דברים. אנשים חוזרים מטיול, פותחים עסק מתוך חלום, אבל לפעמים המציאות מכה בהם. אז זה מקום שאפשר להביא אליו את כל הפריטים האלה, והם מקבלים כאן חיים חדשים".

"כל יום בכל רגע נתון מגיעים אנשים בטפטופים ומביאים לפה תכשיטים ישנים ואז אני יוצר מחדש, בונה, מפרק, זאת חנות כייפית של יצירה, יש פה מגירות מלאות בחלקים של תכשיטים", הוא מספר, כאשר הוא מנסה לפתוח מגירה עמוסה ובקושי מצליח לפתוח אותה.

והמחירים? קצת קשה להאמין כשהוא מפרט, "החל מ-5 שקלים, כמעט כל השרשאות והתכשיטים שתלויים בחוץ ב-20 שקלים בלבד, 3 ב- 50 שקלים וזה הכל בעבודת יד", הוא מדגיש, "פה בפנים הרבה תכשיטים ב-30ש"ח-60 שקלים, הרוב פה מתחת ל-100 שקלים".

דבר נוסף שמייחד את החנות הוא האפשרות להרכיב תכשיט בעיצוב אישי, כך, הלקוחות יכולים לבחור בעצמם אבנים, קריסטלים וחרוזים מתוך מגירות עמוסות, אפילו בהתאם לתקציב שהגדירו מראש. "גם אם מישהו מגיע עם תקציב של 50 שקלים, אני יכול להרכיב לו חמש שרשראות או שרשרת אחת מגניבה", אומר ארז.

"כל החנות הזאת היא זימון אחד גדול". אחרי כמעט שני עשורים, הוא מספר שהדבר שהכי מרגש אותו הוא דווקא המפגש האנושי. "כל יום זה משהו חדש. אני רואה דברים, אני לומד היסטוריה, אני רואה אנשים. כיף לשמח, לא באתי לפה רק כדי לעשות כסף".

"משום מה", הוא מסכם, "לא נכנסים לפה אנשים שלא מתאימים. נכנסים לפה אנשים נפלאים. משהו קצת שונה, ואנשים מרגישים את האנרגיה פה ואוהבים את זה".

קרא את הכתבה המלאה במקור