מנהיג חדש לחמאס: חליל אל-חיה נבחר ליורשו של סינוואר

בעקבות בחירת אל-חיה, מרכז הכובד של התנועה יישאר בתוך רצועת עזה. במקרה כזה, עלי אל-עמודי צפוי להתמנות לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, בעוד זאהר ג'בארין ימשיך להחזיק בתיק הגדה המערבית.

לפי תקנון חמאס, התנועה מקיימת בחירות פנימיות מדי ארבע שנים. לאחר חיסול סינוואר, ומאחר שהתנאים המבצעיים לא איפשרו קיום בחירות, הקימה חמאס "מועצה פיקודית זמנית" בת חמישה חברים. בראש המועצה עמד מוחמד דרוויש (המוכר בכינוי "אבו עמר חסן"), יו"ר מועצת השורא הכללית, וחברו בה ראשי שלושת המחוזות (עזה, גדה, חו"ל) ומזכיר הלשכה המדינית שזהותו נותרה חסויה לחלוטין משיקולי אבטחה.

אל-חיה, "אבו אוסאמה", נולד ברצועת עזה בשנת 1960, ונחשב לפעיל בחמאס מאז הקמתו בשנת 1987. הוא הצטרף לאחים המוסלמים בשנות ה-80 המוקדמות, הארגון שממנו צמח חמאס, והיה פעיל בו יחד עם איסמעיל הנייה ועם סינוואר. אל-חיה גדל בשורות חמאס, ולאורך השנים הוא נעצר כמה פעמים על ידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה.

אל-חיה נחשב לאדם דתי די אדוק. הוא למד לתואר ראשון בעזה, מחזיק בתואר שני מאוניברסיטה בירדן ותואר דוקטור מהאוניברסיטה לקוראן ולמדע איסלאמי בסודן. בשנות ה-80 וה-90, לפי אל-ג'זירה, היה חלק מבניית מנגנונים פנימיים שישמשו לימים את חמאס, ובהם מנגנון ביטחון ארגוני שכלל מניעת חדירות מודיעיניות של ישראל. אל-חיה, לפי הרשת הקטארית, טען כי באחת הפעמים שנעצר באינתיפאדה הראשונה, עבר חקירות ועינויים קשים בכלא - שבהן לדבריו כמעט מת.

בשנת 2006, הוא נבחר לפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס - בבחירות האחרונות שהתקיימו לפרלמנט, ובהן זכה חמאס ברוב המושבים. הוא כיהן בעזה גם כראש לשכת ההסברה של חמאס, ולאורך השנים צבר עוד כוח וניסיון. בשנת 2017, כשיחיא סינוואר נבחר למנהיג חמאס ברצועה, נבחר אל-חיה לסגנו.

אל-חיה איבד לאורך השנים ארבעה בנים מתקיפות ישראל. ביתו הופצץ ב-2007 וב-2014. בתקיפה במבצע "צוק איתן" נהרגו בנו הבכור אוסאמה, יחד עם כלתו ובנו. עוד קודם לכן, ב-2008, נהרג בנו חמזה. המאם, בן נוסף, נהרג בתקיפה הישראלית בדוחא - שבה ניסתה ישראל לחסל את אל-חיה עצמו יחד עם בכירים נוספים בחמאס. התקיפה הזו נכשלה. במאי האחרון חוסל בנו עזאם בתקיפה בעיר עזה.

לפני 7 באוקטובר, אל-חיה עזב את רצועת עזה לחו"ל - כנראה כהכנה לכך שיצטרך לייצג את חמאס ברצועה בכל הזדמנות שתהיה למו"מ. אל-חיה הוביל שיחות שהתקיימו בין ישראל לחמאס בצורה עקיפה בכמה הזדמנויות, והיה גם שליח ארגון הטרור לשיחות שהתקיימו בדמשק עם משטר אסד, כדי לשים קץ לסכסוך בן עשור אחרי התמיכה שהביע חמאס תחת חאלד משעל במורדים עם פרוץ מלחמת האזרחים.

אל-חיה, מאז חיסולם של איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר, הפך לפנים הציבוריות המוכרות של חמאס, והיה מי שהופיע מול המצלמות כדי לנאום באירועים מרכזיים - או למתן עדכונים על המגעים לעסקה כשצריך היה. כמי שהוביל את המו"מ לעסקה שסיימה את המלחמה בעזה והביאה לשחרור החטופים, הוא גם פגש באופן ישיר את שליחי הממשל האמריקני סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר ואדם בוהלר.

ב"ניו יורק טיימס", לדוגמה, דווח כי אל-חיה קיבל חיבוק מנחם מסטיב וויטקוף לאחר מות בנו בתקיפה הישראלית בקטאר, שממנה כאמור ניצל אל-חיה. בהמשך דווח כי בלחץ ישראלי, נמנעו פגישות נוספות דומות.

בישראל היו מי שסימנו אותו, אבל לאור מעורבותו במגעים לעסקה והעובדה שהוא דווקא מי שכן הוכיח את נכונותו להתגמש בפני האמריקנים, נראה שאל-חיה כבר לא יעד לחיסול. על 7 באוקטובר הוא אמר כי מדובר ב"כשל צבאי ישראלי". הוא טען שמחבלי חמאס תכננו "פעולה מוגבלת לחטיפת חיילים" לצורכי חילופי שבויים, אבל המתקפה התרחבה כי "יחידות הצבא התמוטטו". אל-חיה, כמו סינוואר, התפאר בכך שהטבח החזיר את הסוגיה הפלסטינית אל השיח הבינלאומי.

למרות שהתוכנית האמריקנית כוללת את הפסקת שליטתו של חמאס ברצועה ואת פירוזו מנשק, אל-חיה הבהיר לא אחת שהוא לא מקבל זאת ואמר כי "מי שחושב על היום שאחרי חמאס - חושב על אשליות", וטען כי "מבול אל-אקצא (השם שנתן חמאס למבצע) היה תגובה לזלזול בעם הפלסטיני ולהפניית העורף אליו".

למרות החיבוק המנחם, אל-חיה התמודד על ראשות הלשכה המדינית של חמאס מול משעל, והעובדה שגבר עליו יכולה להעיד על הכיוון שאליו ייקח את חמאס. לאחר חיסול סינוואר, אל-חיה כונה מנהיג הארגון בעזה אף שלא נערכו שם בחירות פנימיות עד הימים האחרונים, ואף שאל-חיה כלל לא נכח שם מאז 2023. הוא כן היה אחד מהאנשים שהיו יחד עם איסמעיל הנייה בטהרן, בבית ההארחה שבו חוסל ביולי 2024. הוא שרד את הפיצוץ שהתרחש בחדר של הנייה, ולא נפגע.

קרא את הכתבה המלאה במקור