העימות הרעיוני בין ההנהגה הליטאית לציונות הדתית מקבל בעקבות תגובת נתניהו גם משמעות פוליטית מובהקת. ראש הממשלה יוצא נגד מנהיגה הרוחני של דגל התורה - האיש שהוביל בחודשים האחרונים את…
העימות הרעיוני בין ההנהגה הליטאית לציונות הדתית מקבל בעקבות תגובת נתניהו גם משמעות פוליטית מובהקת. ראש הממשלה יוצא נגד מנהיגה הרוחני של דגל התורה - האיש שהוביל בחודשים האחרונים את החרפת המאבק החרדי בו סביב חוק הגיוס, והורה לנציגי הסיעה לפעול לפיזור הכנסת לאחר שקבע כי אינו נותן עוד אמון בנתניהו וכי מבחינתו "המושג גוש" אינו מחייב עוד.
הדיון בקשיי המימון וב"גזירות" על עולם התורה התגלגל להתקפה חריפה על חלקים בציונות הדתית. הרב לנדו אמר כי יש "רשעים" גם בין חובשי הכיפות הסרוגות, ולאחר מכן תחם את דבריו והבהיר: "אני מדבר על הכיפות הסרוגות שמחייבים ללכת" - כלומר, אלה התומכים בחיוב בני הישיבות להתגייס.
בהמשך אמר: "אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, לשם כבוד המדינה, והורגים אנשים - גם זה מותר? רצח ממש. אז הם מסיתים לרצח, כך הם עושים. הם עושים מלחמות לא רק לשם הצלה, לשם כבוד המדינה".
הרב לנדו לא פירט לאיזו מלחמה, חזית או החלטה מדינית התכוון, ולא נקב בשמם של רבנים, פוליטיקאים או גופים בציונות הדתית. אין אפוא בסיס לקביעה כי הגדיר את כל מלחמות ישראל כרצח או כי כינה כל חייל בצה"ל רוצח. עם זאת, הדברים אינם נשארים בגבולותיה של מחלוקת נקודתית על חוק הגיוס. הרב מטיל בהם ספק בלגיטימיות המוסרית של פעולות צבאיות שאינן נועדו, לשיטתו, להצלת חיים מיידית, ומייחס למי שמעודדים שירות בצבא אחריות מוסרית למעשים שאותם הגדיר "רצח ממש".
הדברים פורשו בשני אופנים. היו שראו בהם מתקפה ישירה על חיילי הציונות הדתית, בעוד אחרים הדגישו כי הרב כיוון בעיקר לתומכי חיוב הגיוס. מן הנוסח המלא עולה כי הרב לנדו תקף גורמים בציונות הדתית המעודדים או מחייבים שירות, אך טענתו נוגעת גם ללגיטימיות שמעניקה הציונות הדתית לשירות בצה"ל ולמלחמות ישראל.
העיתוי של הפרשה משמעותי. דברי הרב לנדו פורסמו כאשר סוגיית גיוס בני הישיבות עומדת בלב מאבק פוליטי חריף בין המפלגות החרדיות לנתניהו. בעיני ההנהגה הליטאית, המחלוקת אינה מתמצה בנוסח הסעיפים, ביעדי הגיוס או בסנקציות. בלבה עומדת השאלה אם המדינה תאפשר לעולם הישיבות להמשיך להתקיים בלי לחייב את תלמידיו בשירות.
בחודשים האחרונים ביטא הרב לנדו אובדן אמון אישי ופוליטי בנתניהו. לאחר עיכובים ודחיות בקידום ההסדר, הוא הנחה את חברי הכנסת של דגל התורה לפעול לפיזור הכנסת והודיע כי מבחינתו הברית האוטומטית עם גוש הימין אינה קיימת עוד. בפגישה עם חברי הסיעה ניסה נתניהו לשכנע את יו"ר דגל התורה, משה גפני, שלא לקדם את פיזור הכנסת, אך הרב לנדו דחה את הבטחותיו ואמר כי אינו מאמין לו.
נתניהו נדרש כעת לנווט בין שני מוקדי לחץ. שתיקה מול דברי הרב לנדו הייתה עלולה להתפרש כהפקרת ציבור הלוחמים הדתי-לאומי - ציבור מרכזי בבסיס התמיכה של גוש הימין, הנושא בחלק משמעותי מנטל הלחימה והמילואים. תגובה אישית ותוקפנית מדי כלפי הרב הייתה עלולה להחריף את הקרע עם דגל התורה ולפגוע בסיכוי לשקם בעתיד את היחסים עם המפלגות החרדיות.
מפלגת "דגל התורה" הגיבה לדברי נתניהו: "דברי גדולי התורה הם קודש הקודשים של עם ישראל, ומפיהם אנו חיים. מי שאינו חי את עולם התורה ואינו מבין את עומק דבריהם, מוטב שלא ימהר לפרשם, ובוודאי שלא לתוקפם. היזהרו בגחלתן".
לדבריו, "הקושי הגדול ביותר שעימו נאלץ דרעי להתמודד הוא דווקא זה שהגיע מהמפלגה האחות - יהדות התורה. אגודת ישראל כבר מזמן באופוזיציה ועם הפנים לשיתוף פעולה אפשרי עם איזנקוט. דגל התורה היו איתו עד עכשיו בכל עניין הגיוס, אבל ברגע האחרון חתכו. המכתב של הרב דוב לנדו, על כך שאין גוש ואין אמון בנתניהו, העמיד אותו בפני שוקת שבורה. המצביעים שלו הם לא המצביעים של דגל התורה. הם כולם ימניים, הרבה יותר ממנו. אם יראה להם, או רק ירמוז, שיש אופציה לממשלה עם השמאל, חצי מהם עשויים לברוח ממנו לליכוד או בעיקר לבן גביר".
קרא את הכתבה המלאה במקור
