עודכן לאחרונה: 15.7.2026 / 8:59
על רקע האמברגו הביטחוני שהטילו מדינות שונות על ישראל במהלך המלחמה, בזמן שצה"ל מגן על העורף הישראלי ונלחם להשיב את החטופים, והצפי לירידה בהיקף הסיוע האמריקני - מוביל מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר ברעם, מהלך אסטרטגי ארוך טווח לגיוון משענותיה הביטחוניות של ישראל.מטרת המהלך, בהתאם למדיניות שר הביטחון ישראל כ"ץ: ביזור סיכונים והקטנת התלות בגורמים מחוץ לישראל, שחלקם הציגו כתף קרה בשיא המלחמה, תוך מינוף הקשרים עם שותפות אסטרטגיות ובראשן הודו.למרות שארה"ב הייתה ונותרה בעלת הברית האסטרטגית המרכזית של ישראל, במערכת הביטחון מזהים מגמה מדאיגה של לחצים מצד הבית הלבן לצמצום הסיוע הביטחוני - לצד סנקציות מצד מדינות נוספות על אספקת חומרי גלם, תחמושות, טכנולוגיות ומערכות נשק מסוגים שונים.לקחי ה-7 באוקטובר חידדו את ההבנה כי לא ניתן להסתמך על מקור אספקה בודד בתחומים שונים, וכי יש צורך בבניית "חוסן משותף", כהגדרת האלוף במיל' ברעם, עם מדינות בעלות אינטרסים זהים לישראל.
יש צורך בבניית "חוסן משותף" עם מדינות בעלות אינטרסים זהים/ראובן קסטרוטילים המדויקים, מערכות הגנה אוויריות, תצפית ומודיעיןהבחירה בהודו כעוגן אסטרטגי אינה מקרית. מעבר להיותה הכלכלה הצומחת בעולם, במערכת הביטחון מזהים בה יציבות פוליטית יוצאת דופן. בשונה ממדינות אחרות, שבהן חילופי שלטון עלולים להוביל לשינוי חד במדיניות כלפי ישראל, היחסים עם הודו מושתתים על ערכים משותפים, הערכה עמוקה בצמרת המדינה וברחוב ההודי להישגי ישראל, וכן אינטרסים ביטחוניים מובהקים. הממשל ההודי רואה בטכנולוגיה הישראלית מכפיל כוח, ובישראל רואים בהודו מדינה בעלת עוצמות כלכליות ומפעלי ענק לייצור משותף.מדיניות "ייצוא ככלי אסטרטגי", לפי תפיסתם של שר הביטחון כ"ץ ומנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' ברעם, אינה מסתכמת רק בעסקאות נקודתיות של מכירת נשק וטכנולוגיות. משרד הביטחון פועל ליצירת מנגנונים ארוכי טווח לשיתוף פעולה תעשייתי. הרעיון הוא שילוב של הטכנולוגיה הישראלית המתקדמת עם התעשייה הכבדה והנרחבת בהודו - מודל שבו כל צד תורם את היתרון היחסי שלו, למשל בתחום הטילים המדויקים, מערכות הגנה אוויריות, תצפית ומודיעין.
איזו תוכנית לתואר שני במנהל עסקים מציעה הכי הרבה קורסי בחירה?
שילוב הטכנולוגיה הישראלית המתקדמת עם התעשייה הכבדה והנרחבת בהודו/משרד הביטחוןבפורומים סגורים הסביר ברעם כי מדיניות הייצוא של משרד הביטחון אינה רק אמצעי כלכלי, אלא "כלי לייצוב מדיניות אסטרטגית כמעגל שמזין את עצמו". במציאות שבה תקציבי הביטחון של הודו גדלים משמעותית, והביקוש לתוצרת "כחול לבן" בשיאו - שיתוף הפעולה הזה מסומן כנכס אסטרטגי שיבטיח את העצמאות הביטחונית של ישראל בשנים הבאות.גלו למי להצביע בבחירות הקרובות. השאלון שיעשה לכם סדר בהתאם לעמדות שלכם
קרא את הכתבה המלאה במקור
