הערכות מסוג זה, הבוחנות את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של שינויים במדיניות הסחר, מתבצעות לרוב כעניין שבשגרה. עם זאת, במקרה זה הבדיקה נערכה במפורש כחלק מתגובתה של לונדון לפעולות הממשלה הישראלית. מהלך זה התרחש חודשים ספורים לאחר שבמאי 2025, הממשלה הבריטית השעתה את השיחות על הרחבת הסכם הסחר החופשי עם ישראל. אותה השעיה הגיעה לאחר ששר החוץ דאז, דייוויד לאמי, גינה בחריפות התבטאויות של שרים ישראלים על "טיהור" עזה ועל הריסת האזור, וכינה אותן "דוחות" ו"מפלצתיות".
מדוע הצעד הדרמטי של השעיית ההסכם הקיים לא יצא לבסוף לפועל? ההסבר הרשמי לא סופק פומבית, ומתברר כי חברי הפרלמנט והציבור הבריטי כלל לא עודכנו על עצם קיומה של הערכת ההשפעה באותה העת, והממשלה נמנעה מפרסום ממצאיה. עם זאת, רמז בולט לסיבה ניתן למצוא בדבריו של שר הסחר הבריטי דאז, כריס בראיינט, שאמר בבית הנבחרים באוקטובר האחרון כי הייצוא לישראל תומך באלפי מקומות עבודה בבריטניה.
בתשובה לשאילתה בכתב, הוסיף בראיינט כי השעיית יחס הסחר המועדף מסכנת בהשלכות בלתי צפויות ובשיבוש כלכלי משמעותי עבור עסקים בריטיים. בסופו של יום, נראה כי החשש מפגיעה בכלכלה הבריטית גבר על שיקולים אחרים, והסכם הסחר בין שתי המדינות נותר על כנו.
