"ניו יורק טיימס": כך ישראל ניסתה "להמליך" את אחמדינגא'ד

הזמנתו וביקורו של אחמדינג'אד באוניברסיטה בשנת 2024 כנואם המרכזי בכנס שעסק בבעיית האקלים הגלובלית וביקור נוסף שנה לאחר מכן, לעוד כנס ונאום באותו נושא, היו חלק ממאמץ ישראלי שנמשך שנים לטפח אותו כנכס מודיעיני - כך שכאשר יגיע הרגע ניתן יהיה להציבו כמנהיגה החדש של איראן. כך אמרו גורמים אמריקנים ואיראנים הבקיאים בפרטי המבצע ל"ניו יורק טיימס".

גיוסו של אחמדינג'אד היה בעל חשיבות כה גדולה עבור ישראל, עד שראש המוסד דאז, דוד ברנע, אף נסע לבירת הונגריה בשנת 2024 כדי להיפגש עמו אישית. בכירים אמריקנים לשעבר, שאמרו זאת, ציינו כי זמן קצר לאחר מכן הודיע המוסד ל-CIA כי נוצר קשר עם אחמדינג'אד.

לפי גורמים אמריקנים, בשנים האחרונות ישראל מימנה בחשאי את הוצאות הדיור והנסיעות של אחמדינג'אד, ואנשי מודיעין ישראלים נפגשו עמו בכמה הזדמנויות מחוץ לאיראן, בין היתר במהלך ביקוריו בבודפשט. המאמץ הגיע לשיאו בסוף חודש פברואר השנה, בימים הראשונים של "שאגת הארי" - במבצע נועז להעברת הנשיא לשעבר, שחי תחת מעקב הדוק בטהרן. המטרה הייתה להוציא לפועל את התוכנית להפיל את המשטר הנוכחי ולהציב את אחמדינג'אד בראש המדינה. אבל התוכנית נכשלה.

ב-28 בפברואר, יום פתיחת המלחמה, המתחם שבו שהה אחמדינג'אד הותקף מהאוויר על ידי ישראל. המטרה הייתה המבנה שבו שהו מאבטחיו וכן רכבו המשוריין. לאחר התקיפה, כך לפי ארבעה בכירים איראנים, הגיעה למקום מכונית פיג'ו שחורה, אספה את אחמדינג'אד ונמלטה במהירות רבה בכאוס שנוצר. גורמים אמריקנים ואיראנים שהכירו את המבצע אמרו כי אנשי מוסד היו אלה שנהגו במכונית, והם לקחו את אחמדינג'אד לבית מסתור סודי בתוך איראן. אולם הנשיא האיראני לשעבר היה נסער ממבצע החילוץ החפוז, ונראה כי התאכזב מהתוכנית הישראלית להשיבו לשלטון.

בהמשך הוא עזב את בית המסתור בנסיבות שעדיין אינן ברורות, ולא נראה שוב בפומבי עד יום שני האחרון, אז הופיע לזמן קצר בהלווייתו של המנהיג העליון שחוסל באותו יום, האייתוללה עלי חמינאי. מצבו הנוכחי אינו ברור, אולם ארבעה בכירים איראנים אמרו כי אחמדינג'אד מוחזק בידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה ונמצא במעצר בית, לאחר שהשלטונות באיראן למדו על חלק ניכר ממגעיו עם ישראל.

גורמים ישראלים לא התייחסו בפומבי לתוכנית להציב את אחמדינג'אד כמנהיגה של איראן, שהייתה חלק מניסיון רחב יותר להפיל את השלטון בטהרן. מרכיב נוסף בתוכנית כלל חימוש ואימון של כוחות אופוזיציה כורדיים איראנים, שבסיסם בצפון עיראק, כדי שיחדרו למערב איראן, ישתלטו על שטחים ובהמשך יתקדמו לעבר הבירה טהרן - מהלך שבסופו של דבר מעולם לא יצא אל הפועל.

מערכת היחסים של אחמדינג'אד עם המשטר האיראני הייתה מורכבת. אחרי שסיים את תפקידו כנשיא, הוא התרחק מהמנהיג העליון חמינאי ואימץ קו שהיה בחלקו לעומתי למדיניות הרשמית בנושאים שונים. בכירים בשלטון דחקו אותו לשוליים והטילו מגבלות על תנועותיו, אך במקביל אפשרו לו להמשיך לשבת במועצה בכירה המייעצת למנהיג העליון. הוא אף השתתף בישיבת המועצה בפברואר, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה. איראנים רבים ראו בשינוי שעבר מהלך פוליטי ציני, שנועד לחזק את תדמיתו ולהרחיק אותו מההנהגה השלטת.

אחמדינג'אד סיפר לקומץ ממקורביו ואנשי סודו על שאיפתו להפוך בעתיד למנהיגה של איראן בעזרת מעצמות זרות, כך לפי אדם ממעגלו הקרוב. לדברי אותו מקורב, הוא התאכזב לאחר שנפסל שלוש פעמים מלהתמודד לנשיאות, והגיע למסקנה שלא יוכל לשוב לעמדת כוח כל עוד המערכת הנוכחית תישאר על כנה.

פעולותיו של אחמדינג'אד החלו לעורר חשד גם בקרב אגף המודיעין של משמרות המהפכה, האחראי להגן על הרפובליקה האיסלאמית מפני התערבות זרה. לפי שני אנשי משמרות המהפכה ובכיר מודיעין נוסף המעורה בפרשה, החשדות התגברו לאחר שאחמדינג'אד החל בשנת 2017 לשלוח מכתבים פומביים לנשיא טראמפ, ובהמשך גם ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. טראמפ הרעיף שבחים על השניים.

לאחר התקיפה הישראלית השנה, שבעקבותיה השתחרר אחמדינג'אד באופן זמני מהמעקב של משמרות המהפכה, החלו גופי המודיעין באיראן לחקור ולחבר את חלקי הפאזל בנוגע לקשריו עם ישראל.

לא ברור מתי בדיוק ניסו לראשונה אנשי המודיעין הישראלים לגייס את אחמדינג'אד. גורמים איראנים אמרו כי לפחות חלק מהמגעים החלו בביקור שערך בשנת 2023 בגואטמלה, כדי להשתתף בכנס שעסק באיכות הסביבה. ההזמנה הגיעה מממשלת גואטמלה, מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים קרובים יחסית עם ישראל. אחמדינג'אד כמעט שלא יצא לנסיעה, לאחר שכוחות הביטחון עצרו אותו בנמל התעופה בטהרן, סירבו להנפיק לו כרטיס עלייה למטוס ומנעו ממנו לעזוב את המדינה.

בתגובה פתח אחמדינג'אד בשביתת שבת שנמשכה שעות בשדה התעופה, והאירוע הפך לסנסציה תקשורתית כאשר הוא הצטלם עם נוסעים, עובדים בשדה התעופה ואנשי צוות אוויר, ולא הפסיק לפרסם עדכונים ברשתות החברתיות בנוגע למצבו. בסופו של דבר השלטונות האיראניים נכנעו לקמפיין ואפשרו לו לעלות על המטוס ולהשתתף בכנס. "חלק מהאנשים אמרו לי לא לנסוע לגואטמלה. אמרתי להם שאחי, השר להגנת הסביבה, הזמין אותי", אמר אחמדינג'אד באחד הסרטונים שפרסם.

שנה לאחר מכן הגיע לביקורו הראשון בהונגריה כדי להשתתף בכנס באוניברסיטת לודוביקה, ובמהלך השהות בבודפשט נפגש עם ראש המוסד באותה עת דדי ברנע. הונגריה, שהונהגה באותה עת בידי ראש הממשלה הימני ויקטור אורבן, קיימה אולי את היחסים הקרובים ביותר עם ישראל מבין מדינות אירופה. אורבן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אף ביקרו זה במדינתו של זה. באפריל 2025 נשא נתניהו נאום באוניברסיטת לודוביקה, שהעניקה לו פרס על שירות ציבורי.

קרא את הכתבה המלאה במקור