מאבק ממושך סביב חיי הלילה בשוק מחנה יהודה בירושלים, הסתיים היום (שלישי) בניצחון בעלי הברים. בית המשפט המחוזי בעיר, קבע כי השוק אינו "אזור מגורים" - וביטל את הנוהל החדש של העירייה,…
מאבק ממושך סביב חיי הלילה בשוק מחנה יהודה בירושלים, הסתיים היום (שלישי) בניצחון בעלי הברים. בית המשפט המחוזי בעיר, קבע כי השוק אינו "אזור מגורים" - וביטל את הנוהל החדש של העירייה, בנוגע לאכיפת חוקי הרעש באזור והגבלת פעילות עסקי הלילה. בנוסף, נאסר על העירייה להחרים רמקולים ומכשירי שמע מבתי העסק והיא חויבה לשלם הוצאות משפט בסף 32 אלף שקלים לשמונת העותרים.
בעתירה, טענו בעלי הברים כי בחודשים האחרונים הופעל לחץ על העירייה מצד גורמים במגזר החרדי, המבקשים לצמצם את פעילותם בשל העובדה שבחורי ישיבות מבלים במקום בשעות הלילה. עוד טענו כי בעקבות אותם לחצים החלה העירייה במדיניות אכיפה אגרסיבית שכללה "צבא פקחים ושוטרים עירוניים", ריבוי קנסות, החרמת ציוד שמע והטלת מגבלות חדשות על פעילותם.
עיריית ירושלים עצמה עמדה על חשיבותו של השוק ועל היותו אחד ממוקדי המסחר, התיירות, התרבות, הבילוי והקולינריה המרכזיים בירושלים. על-פי טענת העירייה, היא אף רואה חשיבות בשגשוג העסקים המצויים בו.
השופטת תמר בר-אשר מתחה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה וקבעה כי הנוהל הופץ ללא מקור סמכות ברור, תוך שינוי בפועל של תנאי רישיונות העסק, בניגוד להוראות חוק רישוי עסקים. היא אף ציינה כי הוראות הנוהל סתרו את המדיניות שפרסמה העירייה בעצמה באתר הרשמי בנוגע לשעות הפעילות והצבת הכיסאות והשולחנות בשוק.
בפסק הדין נכתב כי העירייה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לשינוי המדיניות או לאכיפה המוגברת נגד בעלי עסקי הלילה. השופטת כתבה כי "לא מן הנמנע" שיש יסוד לטענת העותרים, שלפיה נעשה ניסיון להקשות עליהם ולדחוק אותם מהשוק, והוסיפה כי קשה להתעלם מהרושם של אכיפת יתר, שבמסגרתה פקחים ושוטרים חיפשו "בזכוכית מגדלת" הפרות שוליות ואף "זוטי דברים".
בית המשפט התייחס גם לשאלה אם שוק מחנה יהודה הוא "אזור מגורים" – טענה שעליה הסתמכה העירייה באכיפת חוקי הרעש. בפסק הדין נקבע כי נכון לעכשיו, אין תשתית משפטית או תכנונית המאפשרת לראות בשוק אזור מגורים, ולכן העירייה אינה רשאית לאכוף עליו את הוראות הרעש החלות על שכונות מגורים.
עו"ד ארז בר-צבי ועידן גמליאלי, המייצגים את העותרים, מסרו: "אנו שמחים שבית המשפט עשה צדק וסוף להתנהלות שרירותית ושערורייתית של עיריית ירושלים. פסק הדין מבטא את מורת הרוח של בית המשפט מהתנהלות עיריית ירושלים".
פסק הדין משתלב בשורת מאבקים שניהלו בשנים האחרונות בעלי הברים נגד העירייה. בשנת 2024 קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, במסגרת פרשת "טריווקס", כי העירייה לא הוכיחה ששוק מחנה יהודה הוא אזור מגורים וביטל עשרות כתבי אישום שהוגשו נגד בעלי ברים. בהמשך בוטלה ההכרעה מטעמים פרוצדורליים וההליך הסתיים בפשרה, מבלי שנקבע כי השוק הוא אזור מגורים.
גם בתחילת השנה קבע בית המשפט לעניינים מקומיים כי לעירייה אין סמכות להחרים רמקולים מבתי העסק בשוק, והורה להשיב את הציוד שנתפס. למרות זאת, לפי פסק הדין הנוכחי, העירייה המשיכה בהחרמת ציוד שמע גם לאחר שההחלטה הפכה לחלוטה.
ברקע לכל אלה, מתנהל בשנים האחרונות מאבק ציבורי מצד גורמים חרדיים נגד הפיכת שוק מחנה יהודה למוקד בילוי לילי. בין היתר פורסם בעבר על יוזמות שנועדו לצמצם את פעילות הברים ועל ניסיונות לשכנע בעלי עסקים לסגור את עסקיהם. גם בפסק הדין הנוכחי ציינה השופטת, כי במהלך הדיון הוצגה טענה שלפיה בעלי ברים קיבלו הצעות כספיות משמעותיות כדי לסגור את עסקיהם.
קרא את הכתבה המלאה במקור
