נלחמו בהתפשטות ה-HIV - ונאלצו לעבור לזנות אחרי קיצוצי הסיוע של טראמפ

הפגיעה לא הוגבלה לארגון אחד. על פי הערכות שפורסמו בכתבה נרחבת של סוכנות הידיעות AP, יותר מ-281 אלף משרות בתחום הסיוע אבדו ברחבי העולם בעקבות פירוק USAID - ורק כ-23 אלף מהן היו של עובדים אמריקנים. בנפאל לבדה איבדו את עבודתם לפי ההערכות כ-35 אלף עובדי סיוע, במדינה שגם לפני כן סבלה מאבטלה גבוהה וממחסור באפשרויות תעסוקה.

עבור עובדים טרנסג'נדרים, האפשרויות היו מצומצמות עוד יותר. רבים סיפרו כי בילו חודשים בחיפוש אחר עבודה, אך נדחו ברגע שהגיעו לריאיון והמעסיקים הבחינו בזהותם המגדרית. לאמה סיפרה כי התקבלה לכאורה לכמה משרות ברשויות המקומיות, אך ההצעות בוטלו לאחר שהגיעה למקום. כשהחסכונות נגמרו, היא החלה לדלג על ארוחות ולא הצליחה עוד לשלם שכר דירה או לרכוש תרופות.

המציאות הזאת בולטת במיוחד על רקע ההתקדמות המשפטית שרשמה נפאל בשנים האחרונות. החוקה שאומצה ב-2015 אוסרת אפליה על בסיס נטייה מינית, והמדינה הייתה מהראשונות באסיה שאפשרו רישום נישואים חד-מיניים. אלא שההכרה בחוק עדיין אינה מתורגמת לשוויון בשוק העבודה: לפי פעילי הקהילה, לטרנסג'נדרים שחיים בגלוי כמעט שאין אפשרויות תעסוקה חוקיות מחוץ לארגוני הסיוע.

לפני הקיצוצים הרוויחה לאמה כ-30 אלף רופי נפאלי בחודש, כ-200 דולר - סכום שאפשר לה לשכור חדר קטן ולחיות באופן עצמאי. בפברואר 2025 נמסר לה כי המימון נעלם. מתוך 17 עובדי הארגון המקומי, היא ו-13 נוספים פוטרו. לאחר חודשים ללא הכנסה היא התלבשה לראשונה לקראת יציאה לכביש, ישבה בביתה במשך שעות ולא הצליחה להביא את עצמה לצאת. רק סמוך לחצות ירדה לרחוב. הלקוח הראשון הבטיח לשלם לה 1,000 רופי, אך בסיום נתן לה 700 בלבד - כ־4.5 דולר.

בלילות עמוסים יותר היא עשויה להרוויח כ-1,600 רופי (10.5 דולר), מחמישה לקוחות. בלילות אחרים היא חוזרת הביתה ללא כסף. לדבריה, היא מודעת לסכנות בדרך שבה נאלצה לבחור, אך ללא מקור מימון חדש אינה רואה כיצד תוכל לעזוב אותה.

המחיר אינו רק כלכלי. AP ראיינה 15 עובדי סיוע לשעבר שעברו לעבוד במין, וכמעט כולם סיפרו שחוו אלימות - לרבות מקרי אונס קבוצתי. כמה מהם נאלצו לקיים יחסי מין ללא קונדום לאחר שלקוחות איימו עליהם או סירבו לשלם. פרינסי טמאנג סיפרה שהוכתה בידי לקוחות וכי היא חוששת שתידבק ב-HIV, דווקא לאחר ששנים פעלה למניעת המחלה.

סוג'טה צ'אודרי עבדה במשך 11 שנים במניעת HIV. כיום היא מנסה להשתמש בידע שצברה כדי להסביר ללקוחות את הסכנות שביחסים לא מוגנים, אך לא תמיד מצליחה לשכנע אותם. היא כבר נדבקה בעגבת. באחד הלילות נלקחה יחד עם חברה למקום שבו המתינו יותר מעשרה גברים, ולדבריה נאנסה בידי לפחות שמונה מהם.

ברשה מגאר עבדה 16 שנה כמדריכה, אוספת נתונים ואשת שטח בארגון. כחודשיים לאחר שעברה לעבוד במין, שני חיילים לקחו אותה לאזור מיוער ואנסו אותה באיומי אקדח. בהרטי ת'אפה סיפרה כי כבר בלילה הראשון לעבודתה אספו אותה שני תיירים והובילו אותה לבית הארחה, שבו המתינו עוד שמונה גברים שיכורים. היא הוכתה ונאנסה, ונמלטה מהמקום בבגדים קרועים ובגוף מכוסה שריטות.

לדבריהן, גם המשטרה אינה בהכרח מקור להגנה. עובדות המין מתארות פשיטות ליליות, מכות באלות ומעצרים. אחרות נמנעות מלדווח על התקיפות מחשש ליחס מפלה או לחשיפת עיסוקן בפני בני משפחותיהן. רבות ממשיכות לפרנס הורים וקרובים, שאינם יודעים כיצד הן משיגות את הכסף.

הקיצוצים יצרו גם סכנה בריאותית רחבה יותר. ארגון Blue Diamond Society, שאיגד ארגונים שסיפקו שירותים לקהילה הגאה, קיבל כ-85% מתקציבו מ-USAID. הוא הפעיל 20 מרפאות ברחבי נפאל, שבהן חולקו תרופות אנטי-רטרו-ויראליות לנשאי HIV, לצד PrEP - טיפול מניעתי שניתן למי שאינם נשאים ומפחית באופן משמעותי את הסיכון להידבקות.

קרא את הכתבה המלאה במקור