נתונים חדשים: מאות מיליוני שקלים אובדים לקופת המדינה

ביטקובר הדגיש כי תשלומי שכר במזומן שאינם מדווחים מהווים את אחד האתגרים המרכזיים של רשות המסים. לדבריו, בענף הבנייה התופעה נפוצה במיוחד ולעיתים מלווה גם בשימוש בחשבוניות פיקטיביות. לפי הערכות הרשות, אם עובד זר בענף הבנייה מקבל תוספת של כ-3,000 שקלים בחודש מעבר לשכר המדווח, אובדן המס למדינה עשוי להגיע לכ-200 מיליון שקלים בשנה. אם התוספת מגיעה ל-7,000 שקלים בחודש, היקף אובדן ההכנסות עשוי לזנק לכ-500 מיליון שקלים בשנה בענף זה בלבד.

בדיון עלתה גם מחלוקת סביב הטבות המס לעובדים הזרים. עו"ד יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית טען כי נקודות הזיכוי הניתנות לעובדים הזרים מוערכות ביותר מחצי מיליארד שקלים בשנה, וכי אין הצדקה למתן ההטבה.

מנגד, עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין העריך כי כלל הכנסות המדינה מעובדים זרים – ממסים, אגרות ומקורות נוספים – מסתכמות בכ-7–8 מיליארד שקלים בשנה, אך מתח ביקורת על האכיפה ואמר כי "הממשלה טובלת ושרץ בידה", משום שלדבריו היא גובה מס ביעילות ממי שקל לגבות ממנו, אך אינה אוכפת במידה מספקת את גביית המס היכן שנדרש.

בסיכום הדיון קראה הוועדה למשרד האוצר ולרשות המסים לבחון מחדש את מדיניות הטבות המס לעובדים זרים ולהגביר את האכיפה נגד תשלומי שכר במזומן והעסקה בניגוד לחוק.

קרא את הכתבה המלאה במקור