נתניהו בעקבות גולדה: כך הסתיימו כל ממשלות ישראל - ואלו הבודדות שלא נפלו

מאז הקמת המדינה כיהנו 37 ממשלות. חלקן החזיקו מעמד חודשים ספורים בלבד, ואחרות נותרו בתפקיד ארבע ואף חמש שנים - לעיתים מפני שהמשיכו לכהן כממשלות מעבר. הרשימה שלהן משקפת כמעט את כל המשברים שעברו על ישראל: מלחמות, מאבקים דתיים, פרשות ביטחוניות, הסכמים מדיניים, חקירות פליליות, רצח ראש ממשלה ומבוי סתום פוליטי. כך הסתיימה כהונתה של כל אחת מממשלות ישראל:

הממשלה הראשונה, שהוקמה במרץ 1949 בראשות דוד בן גוריון, שרדה כשנה ושבעה חודשים. היא הגיעה לסופה בעקבות מחלוקת פנימית סביב חלוקת הסמכויות במשרד המסחר והתעשייה ומינויו של יעקב גרי, איש עסקים שלא היה חבר כנסת, לשר. בן גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה המשיכה לכהן עוד ימים אחדים עד שהקים את הממשלה השנייה.

הממשלה השנייה התקיימה כממשלה רגילה במשך כשלושה חודשים בלבד, ולאחר מכן המשיכה חודשים ארוכים כממשלת מעבר. המשבר הגלוי נסב סביב החינוך הדתי לילדי העולים במחנות ובמעברות. המפלגות הדתיות דחו את הצעת הפשרה של הממשלה, והשר יהודה לייב מימון התפטר. ברקע עמדה גם התחזקות הציונים הכלליים בבחירות לרשויות המקומיות. בן גוריון סבר כי השינוי במאזן הכוחות הציבורי מחייב בחירות חדשות - והוביל את המדינה לקלפי.

הממשלה השלישית החזיקה מעמד מעט יותר משנה. "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" פרשו מהקואליציה על רקע התנגדותן לחובת השירות לנשים. הממשלה נותרה עם 60 חברי כנסת בלבד, ללא רוב יציב, ובן גוריון התפטר פעם נוספת.

הממשלה הרביעית סיימה את דרכה לא בגלל משבר קואליציוני, אלא בשל אחת ההחלטות האישיות המפורסמות בתולדות הפוליטיקה הישראלית. בדצמבר 1953 הודיע בן גוריון כי הוא פורש מראשות הממשלה ועובר לקיבוץ שדה בוקר שבנגב. הממשלה הוסיפה לכהן עד שמשה שרת הקים את הממשלה החמישית.

הממשלה החמישית, בראשות משה שרת, התפרקה לאחר כשנה וחמישה חודשים, על רקע הסערה הציבורית והפוליטית שחולל משפט קסטנר. פסק הדין, שבו נקבע כי ישראל קסטנר "מכר את נפשו לשטן", הוביל להצעת אי-אמון ולמשבר קשה עם הציונים הכלליים. שרת התפטר - והקים ממשלת מעבר מצומצמת.

הממשלה השישית לא נועדה מלכתחילה לכהן זמן רב. היא הוקמה כאמור בידי שרת לאחר התפטרות ממשלתו הקודמת, ופעלה במשך כארבעה חודשים בתקופת הבחירות, עד לחזרתו של בן גוריון לראשות הממשלה.

הממשלה השביעית נפלה בגלל הדלפה ביטחונית. שרי אחדות העבודה חשפו את דבר שליחותו החשאית של הרמטכ"ל משה דיין למערב גרמניה לצורך רכש ביטחוני. בן גוריון דרש מהשרים המעורבים להתפטר, ומשסירבו - התפטר בעצמו, בשם עקרון האחריות המשותפת של השרים.

גם הממשלה השמינית הסתיימה בעימות בין בן גוריון לבין שותפיו משמאל. שרי אחדות העבודה ומפ"ם הצביעו נגד עסקה למכירת נשק ישראלי לגרמניה המערבית, אף שהיו חברים בממשלה. לאחר שסירבו להתפטר, בן גוריון הגיש את התפטרותו והוביל לבחירות.

פרשת לבון, או "העסק הביש", הפילה את הממשלה התשיעית. המחלוקת על האחריות להפעלת רשת חבלה ישראלית במצרים הפכה למאבק פנימי אלים במפא"י. בן גוריון התפטר בינואר 1961, במהלך שנועד בין היתר להגביר את הלחץ על המפלגה להדיח את פנחס לבון מתפקידיו הציבוריים.

ביוני 1963 הפתיע בן גוריון כשהתפטר בפעם האחרונה מראשות הממשלה העשירית. הוא נימק זאת ב"צרכים אישיים", אך ברקע עמדו העייפות מהמאבקים בתוך מפא"י והקרע המתמשך סביב פרשת לבון. לוי אשכול ירש אותו והקים את הממשלה הבאה.

גם ממשלת לוי אשכול הראשונה, הממשלה ה-11, לא הצליחה להשתחרר מצל פרשת לבון. בן גוריון ותומכיו דרשו להקים ועדת חקירה משפטית חדשה, אך אשכול סירב. בדצמבר 1964 התפטר, ולאחר מכן הקים ממשלה חדשה ללא כמה מיריביו הפנימיים.

הממשלה ה-12 כיהנה עד לאחר הבחירות לכנסת השישית ב-1965. בניגוד לתיאור שלפיו גם היא נפלה בגלל פרשת לבון, היא סיימה את דרכה עם הרכבת הממשלה החדשה בינואר 1966. המאבק בפרשה אמנם הוביל לפילוג מפא"י ולהקמת רפ"י בראשות בן גוריון, אך לא הפיל שוב את הממשלה לאחר הבחירות.

בפברואר 1969 נפטר ראש הממשלה לוי אשכול במהלך כהונתו בממשלה ה-13, לאחר הידרדרות במצבו הבריאותי. על פי החוק, מותו הביא להתפטרות הממשלה. יגאל אלון מילא זמנית את מקומו במשך כשלושה שבועות, עד שגולדה מאיר נבחרה לראשות הממשלה.

קרא את הכתבה המלאה במקור