נתניהו הגיע ועזב, אלקין העיד במשפט: "אני חש אי-נוחות"

תיק 2000 עוסק בשיחות שהתקיימו בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. לפי כתב האישום, מוזס הציע לשנות לטובה את אופן סיקורם של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת שבשליטתו, בתמורה לכך שנתניהו יפעל לקידום צעדים שיגבילו את תפוצת "ישראל היום" וייטיבו כלכלית עם קבוצת "ידיעות אחרונות". נתניהו נאשם בפרשה במרמה ובהפרת אמונים, ואילו מוזס נאשם בהצעת שוחד.

אלקין קשור לפרשה בשל תפקידו כיו"ר הקואליציה בתקופה שבה קודמה הצעת "חוק ישראל היום". לאחר אחת השיחות עם מוזס נפגש נתניהו עם אלקין ועם יו"ר ועדת הכנסת דאז יריב לוין, כדי לברר את האפשרות לקדם את החוק. לפי כתב האישום, השניים הבהירו כי לא ניתן לקדמו באותה עת. מנגד, ההגנה טוענת כי מעורבותו של אלקין מלמדת שנתניהו דווקא ביקש לבלום את החוק. אלקין היה גם מעורב במהלך של מתן חופש הצבעה בקריאה הטרומית, ולפי העדויות הציע לאחר מכן לעכב את המשך קידום החוק בוועדת הכנסת.

עוד לפני תחילת העדות הבוקר התנהל עימות בין התביעה להגנה בנוגע לאופן שבו יחקור סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, את אלקין. התובע אלון גילדין התנגד לבקשת חדד לחקור את אלקין במתכונת של חקירה נגדית - כלי המאפשר לסנגור להציג לעד תזות, ראיות וגרסאות אחרות ולבקש את התייחסותו - אף שהוא זומן כעת על ידי ההגנה.

אלקין נכלל בתחילה ברשימת עדי התביעה ואף נחקר במשטרה, אך הפרקליטות החליטה לבסוף לוותר על עדותו. בשל כך ביקש חדד לחקור אותו כאילו היה עד תביעה. מנגד, הפרקליטות טענה כי מאחר שהוא הובא מטעם ההגנה, יש לחקור אותו תחילה לפי הכללים המצומצמים יותר של חקירה ראשית, הכוללים בדרך כלל שאלות פתוחות ואינם מאפשרים לסנגור להניח בפני העד את התשובות המבוקשות.

גילדין טען כי אלקין "מזוהה לחלוטין עם הנאשם", בהיותו שר בממשלתו, חבר במפלגתו ומי שהגדיר את עצמו מקורב אליו. התובע ציין גם את העיתוי הפוליטי שבו מתקיימת העדות, ברקע ההיערכות לשינויים ברשימת הליכוד, וטען כי קיימת בנקודת הזמן הנוכחית תלות של הקריירה הפוליטית של אלקין בנתניהו.

לדברי גילדין, אלקין לא זכר בחקירותיו אירועים שהיו רלוונטיים לתביעה, ולכן הוחלט שלא לזמנו לעדות מטעמה. "אם יש פגישה ששניים מתוך שלושת הנוכחים בה, נתניהו והרו (ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של נתניהו - נ"ב), זוכרים מה היה בה, ואחד לא זוכר מה היה בה - אז אנחנו לא הבאנו אותו", אמר. "ניסו לרענן את זיכרונו הרבה במשטרה. לא ביקשתי שהוא לא יעיד, כמובן. הטענות שלי נוגעות לדרך החקירה בידי הסנגור".

חדד תקף את טענות התביעה ואמר כי היא מנסה "להטיל דופי" באלקין עוד לפני שנשמעה מפיו מילה. לדבריו, העובדה שאלקין מכהן כשר בממשלת נתניהו אינה מלמדת כי ישנה את גרסתו או לא יכבד את אזהרת בית המשפט לומר אמת. "הוא עם האמת שלו כפי שהוא זוכר אותה. לבוא ולהגיד שבגלל שהוא שר בממשלתו של נתניהו הוא ישנה את האמת? הוא לא יכבד את האזהרה של בית המשפט? אני מתקשה להבין את זה", אמר חדד. לאחר שהשופטים יצאו להתייעצות, קבעה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי החקירה תתחיל במתכונת של חקירה ראשית, וככל שיתברר שיש צורך בכך - היא תעבור למתכונת של חקירה נגדית.

בתחילת עדותו סיפר אלקין כי הופתע מכך שהפרקליטות החליטה לוותר עליו כעד תביעה. "הייתי בחקירות משטרה מאוד ארוכות, ונאמר לי לא פעם ולא פעמיים שאני עד מרכזי", אמר. "מהחומרים שהוצגו לי בחקירה אמרו לי שאני מככב לא מעט. הופתעתי שהייתי ברשימה של עדי התביעה, ולכן נורא הופתעתי שהתביעה ויתרה עליי".

אלקין התייחס גם לטענה בדבר תלותו הפוליטית בנתניהו: "הייתי שנתיים באופוזיציה בזמן שהמשפט הזה התנהל, והיה אפשר להזמין אותי אז". בתשובה לשאלות חדד הוא שלל כי מישהו מהתביעה ביקש ממנו לשנות את תשובותיו, וכן שלל כי נתניהו פנה אליו בנוגע לעדות או רמז כי עתידו בפריימריז יהיה תלוי בדברים שיאמר בבית המשפט.

בעדותו התייחס אלקין למערכת היחסים שבין פוליטיקאים לאנשי תקשורת. "מערכת היחסים של פוליטיקאי עם עיתונאי היא, ואני מודה, מערכת יחסים של תן וקח", אמר. "אין פוליטיקאי שלא עושה זאת, גם מול כתבים וגם מול מו"לים. פוליטיקאי יכול לבקש ממו"ל: תסדר לי ריאיון או כתבה. מו"לים, מנכ"לים ועורכי כלי תקשורת קוראים לך לפגישה וגם שואלים אותך שאלות. זה הכול תן וקח, גם עם מו"לים".

בהמשך התייחס אלקין לאווירה בליכוד לקראת בחירות 2015. לדבריו, נתניהו היה פסימי מאוד בנוגע לסיכויי המפלגה. "אני זוכר שהוא ראה את הסקרים לפני הבחירות והיה מאוד פסימי. האווירה הייתה שאנחנו מפסידים את הבחירות", אמר. אלקין סיפר כי היה בין מי שהמליצו לנתניהו להקדים את הבחירות בסוף 2014, וכי לאחר שהתוצאות הראשוניות בסקרים לא היו חיוביות, נשמעו בליכוד קולות שלפיהם יש "להוריד לו את הראש", משום שגרם לכאורה למפלגה לאבד את השלטון.

כשנשאל אם העריכו שיוכלו לשוב לאחר הבחירות לקואליציה דומה, השיב אלקין כי גם לאחר פירוק קואליציה וניהול מערכת בחירות קשה, האפשרויות הפוליטיות עשויות להוביל שוב לאותם שותפים. לדבריו, "כשאתה מפוצץ משהו, אתה חושב מראש שיכול להיות שנפגוש את האנשים האלה בסיבוב הבא". הוא הוסיף כי עו"ד דוד שמרון ליווה את המשא ומתן הקואליציוני מהבחינה המשפטית.

אלקין נשאל גם מדוע החליט נתניהו להחזיק בעצמו בתיק התקשורת. לדבריו, נתניהו "באמת האמין שאחד הדברים האסטרטגיים שחשובים לימין הוא להביא לגיוון התקשורת", וכי לתיק הייתה מבחינתו משמעות גם לעתידו הפוליטי. אלקין הוסיף כי נתניהו הטיל ספק ביכולתם של שרי הליכוד לעמוד מול "הלחץ והפיתוי" מצד כלי תקשורת רבי-עוצמה.

אלקין הסביר כי הלחץ עשוי לפעול בשני הכיוונים: "מצד אחד מדברים איתך בטוב, שאם תעזור לכלי התקשורת והרפורמה לא תפגע בו יותר מדי - תקבל סיקור אוהד. ובאותה מידה, אם לא, אל תופתע שפתאום תהיה כתבה לא נעימה או תחקיר. יש לזה יתרונות וחסרונות, כי אתה יכול לחטוף חזק".

כשנשאל אם הוא או אחרים סביבו סברו בזמן אמת כי מערכת היחסים הזו עלולה לעלות לכדי שוחד, מרמה והפרת אמונים או ניגוד עניינים, השיב אלקין: "המפגש בין הרגולטור הפוליטי לכלי התקשורת הוא כזה שברור שאם אתה עוזר לו - הוא עוזר לך. זאת הייתה האווירה. אף אחד לא חשב שיש פה משהו פלילי".

קרא את הכתבה המלאה במקור