במשך עשרות שנים סין מנהלת את אחד ממבצעי הייעור הגדולים בעולם: מיליארדי עצים שנשתלו כדי לעצור את התפשטות המדבריות בצפון המדינה, להפחית סופות חול ולשפר את ספיגת הפחמן מהאטמוספרה. המיזם הזה, שמוכר בכינוי "החומה הירוקה הגדולה", נשמע כמו פתרון כמעט פשוט מדי למשבר מורכב: יש מדבר שמתקדם? שותלים מולו יער.
אלא שמחקר חדש מציע שהתמונה מסובכת יותר. היערות שסין שתלה אמנם הופכים את המדינה לירוקה יותר, אבל הם לא מתנהגים כמו יערות טבעיים. לפי החוקרים, היערות הנטועים מגדילים את כיסוי העלים שלהם מהר יותר מיערות טבעיים - ובמקרים מסוימים הרבה יותר מהר. זה נשמע כמו חדשות מצוינות, אבל מבחינת מדעני אקלים זו גם נורת אזהרה: המודלים שמחשבים איך יערות סופגים פחמן אולי מפספסים חלק חשוב מהסיפור.
מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה רחבה יותר: האם מספיק לשתול עצים כדי ליצור יער שמתפקד כמו מערכת טבעית, או שיער שנבנה בידי אדם מתנהג אחרת גם כשהוא נראה ירוק ובריא מבחוץ? המחקר החדש מראה שהתשובה מורכבת יותר מספירת שתילים ותמונות לוויין מרשימות.
