במשרד הבריאות קבעו כי שילוב הממצאים עלול לסכן את בטיחותם של המטופלים, ולכן הוחלט שלא להמתין להשלמת הליך תיקון הדרגתי, אלא לעצור את הפעילות הכירורגית באופן מיידי.
במשרד הבריאות קבעו כי שילוב הממצאים עלול לסכן את בטיחותם של המטופלים, ולכן הוחלט שלא להמתין להשלמת הליך תיקון הדרגתי, אלא לעצור את הפעילות הכירורגית באופן מיידי.
מערך האספקה הסטרילית הוא אחד המרכיבים המרכזיים בכל בית חולים המבצע ניתוחים. המערך אחראי על איסוף כלי הניתוח לאחר השימוש, ניקוים, חיטוים, עיקורם, אריזתם והחזרתם לחדרי הניתוח כשהם מוכנים לשימוש חוזר.
כלי ניתוח באים במגע ישיר עם רקמות, כלי דם ולעיתים גם עם איברים פנימיים. לכן, כל סטייה בתהליך הניקוי או העיקור עלולה לאפשר לחיידקים, לנגיפים או למזהמים אחרים להישאר על הציוד ולעבור למטופל במהלך הניתוח.
תהליך העיקור אינו מסתכם בהכנסת הכלים למכשיר חיטוי. עוד לפני שלב העיקור יש להסיר מהם שאריות של דם, רקמות וחומרים אורגניים. בהמשך יש לוודא שהכלים תקינים, לארוז אותם בצורה מתאימה, לתעד את תהליך העיקור ולאחסן אותם בתנאים שמונעים זיהום מחדש.
תקלה באחד השלבים אינה מעידה בהכרח על כך שכלי מזוהם הגיע לחדר הניתוח, אך היא פוגעת במעטפת הבטיחות שאמורה להגן על המטופלים. כאשר התהליך אינו מתבצע בצורה מבוקרת, עולה הסיכון לזיהומים בפצע הניתוחי ולסיבוכים לאחר הפעולה.
זיהום לאחר ניתוח עלול להתבטא בחום, בכאב גובר, באודם סביב אזור הניתוח, בנפיחות, בהפרשה מהפצע או בהאטה בהחלמה. במקרים קשים יותר, המטופל עלול להזדקק לטיפול אנטיביוטי ממושך, לניקוי חוזר של אזור הניתוח, לאשפוז נוסף או לניתוח חוזר.
מעבר לסיכון הישיר לזיהום, מערך סטרילי תקין חייב לאפשר מעקב מלא אחר הציוד. בכל רגע אמור הצוות לדעת באיזה מחזור עיקור טופל כל סט, מתי הוא עבר את התהליך ולאיזה חדר ניתוח נשלח. כאשר התיעוד או תהליכי העבודה אינם תקינים, קשה יותר לאתר במהירות ציוד במקרה שמתעורר חשד לתקלה.
הממצא הנוסף שעליו הצביע משרד הבריאות הוא מחסור משמעותי בכוח אדם. חדר ניתוח מבוסס על עבודת צוות הכוללת מנתחים, רופאים מרדימים, אחיות חדר ניתוח, צוותי התאוששות ועובדים האחראים על הכנת הציוד והאספקה הסטרילית.
לכל אחד מאנשי הצוות תפקיד חיוני בתהליך. יש לוודא את זהות המטופל, את סוג הפעולה המתוכננת, את תקינות הציוד, את מתן התרופות, את הניטור במהלך ההרדמה ואת ספירת המכשירים והתחבושות לפני סיום הניתוח.
כאשר מספר אנשי הצוות נמוך מהנדרש, העומס על העובדים גדל. במצב כזה עלולות להיפגע פעולות בסיסיות כמו בדיקה כפולה של ציוד, תיעוד רפואי, הכנת חדר הניתוח, העברת מידע בין אנשי הצוות והשגחה על המטופל לפני הניתוח ולאחריו.
עומס ועייפות עלולים להגביר את הסיכון לטעויות אנוש, לעיכוב בזיהוי הידרדרות במצב המטופל ולתגובה איטית יותר בעת אירוע חריג. בחדר ניתוח, שבו לעיתים נדרשות החלטות בתוך שניות, לזמינות הצוות ולחלוקת התפקידים יש חשיבות ישירה לבטיחות.
צו הסגירה אינו מאפשר לבצע בחדרי הניתוח כל פעילות רפואית עד להשלמת תיקון הליקויים. המשמעות היא שניתוחים שנקבעו במקום צפויים להידחות או לעבור למוסדות רפואיים אחרים, בהתאם להחלטת הרופאים, קופות החולים וחברות הביטוח.
קרא את הכתבה המלאה במקור
