סעיף ההדחה הנחבא - ו"הפיצול שהפך לחיסול": כל מה שצריך לדעת על חוק המהפכה המשפטית

ההצעה להחליש דרמטית את כוחם של היועמ"ש ושל כל מערך הייעוץ המשפטי היה נדבך מרכזי במהפכה המשפטית שממשלת נתניהו קידמה מאז השבעתה, והסוגיה הזו נכללה גם בנאומו של שר המשפטים יריב לוין בינואר 2023, שבו הכריז על "הרפורמה המשפטית". הממשלה ביקשה לצמצם באורח דרמטי את מעמדו של היועץ המשפטי, בטענה שכוחו מפריע ל"משילות" שלה; ושהוא גוף של ה"דיפסטייט" הגורם לכך ש"פקידים-משפטנים" ושומרי סף אחרים בתחום האכיפה שאיש לא בחר, מקבלים החלטות מה חוקי ומה לא, על אף שהעם בחר את נבחריו כדי שהם יקבלו את ההחלטות ויגשימו את המצע שעל פיו נבחרו.

ראש הממשלה נתניהו בלם ברבות השנים את היוזמות לפצל ולהחליש את מוסד היועץ, אך אין ספק שהמשפט הפלילי שלו וטענתו ש"נתפר לו תיק" הסירו את התנגדותו. שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן הובילו את מהלך החקיקה במשך קרוב ל-70 ישיבות של ועדת החוקה, תוך התנגדות נמרצת של היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה, יועצים לשעבר וראשי האקדמיה, שהזהירו כי הוא מעניק לממשלה סמכויות אדירות לפרש בעצמה את החוק – ובכך לפגוע בזכויות בסיסיות של אזרחים, לפתוח פתח לשחיתות ולפגוע בעקרון שלטון החוק המהווה עמוד תווך בדמוקרטיה.

קודם כל, החוק מעגן כאמור לראשונה בצורה מסודרת את תפקידו של היועמ"ש, ונכתב בו כי הוא "מסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת". אבל בעוד שעד כה היועמ"ש נחשב למי שפרשנותו להוראות החוק והדין היא מחייבת, החוק החדש קובע כי אף שחוות דעתו "משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת" – היא "לא משנה את הדין עצמו", ולפי החוק הממשלה תוכל לסטות מחוות הדעת של היועמ"ש ולקבוע שהן לא משקפות את הדין – כלומר החלטותיו לא מחייבות אותה.

בחוק, שאמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, מודגש כי ההסדר הזה לא יחול בכל הנוגע להפעלת סמכויות בתחום הפלילי וביחס לסמכויות שכבר הוקנו ליועמ"ש בחוק. עם זאת, למרות שתפקיד היועמ"ש לא פוצל בין היועץ לבין התובע הכללי – הרי שאם חוות דעתו של היועץ לא תהיה מחייבת עוד את הממשלה, קיים חשש שהוא לא יוכל לקבוע שמעשי שרים, נבחרי ציבור או פקידי ממשלה אינם חוקיים, וכי לפיכך יש לנקוט נגדם הליכים פליליים.

בכל הנוגע לייצוג המדינה בפני עתירות לבתי המשפט, שעד כה היועמ"ש היה זה שייצג אותה ורק במקרים חריגים אפשר לממשלה או לשרים לייצג עצמם באופן נפרד, החוק קובע כי הממשלה היא זו שתקבע את "עמדת המדינה" – ושאם היועמ"ש יקבע שהוא אינו יכול לייצג את העמדה הזו, הממשלה תיוצג על ידי עורך דין אחר, והיועמ"ש לא יוכל להשתתף באותו הליך ללא אישור הממשלה או השר המוסמך. גם כאן מסייג החוק שההסדר לא יחול בהליכים פליליים.

בסעיף נחבא בחוק נאמר כי בתוך 30 ימים מיום כניסתו לתוקף, כלומר עד ל-30 לינואר 2027, תידרש הממשלה לקבל החלטה מחודשת ביחס להליך המינוי והעברה מכהונה של היועמ"ש. על פי החוק החדש, הממשלה רשאית להדיח די בקלות יועץ משפטי שעמו היא לא תרצה לעבוד. אין יותר ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס, שהייתה עד כה בלם לכל ניסיון הדחה. כלומר ניתן שוב לפתוח בהליכים להדחת היועצת המשפטית לממשלה – ללא הקמת ועדת איתור כבעבר. הממשלה, נזכיר, קיבלה אשתקד החלטה על הדחת היועמ"שית בלי לפנות לוועדת האיתור – ובג"ץ פסל את ההחלטה ההיא.

החוק אמור כאמור להיכנס לתוקף רק ב-1 לינואר 2027, אבל צפויות נגדו עתירות לבג"ץ שיטענו כי הוא אינו חוקתי ולכן יש לבטלו. העותרים צפויים לטעון כי השינוי יגרום לממשלה שלא להיות כפופה לשלטון החוק, כיון שהיא תהפוך למעשה בעצמה ל"יועץ המשפטי לממשלה" שייתן לעצמו עצות כפי שירצה בלי בלמים ואיזונים, ולא על פי אמות מידה למען שירות הציבור. עוד יטענו כי החוק החדש יאפשר לממשלה לנצל את משאבי הציבור כראות עיניה, למען מקורבי השלטון או הקואליציה בלבד בלי שוויון, בלי הגינות ובשרירותיות. החשש הוא שהממשלה עלולה לפגוע בזכויות אדם ואזרח בסיסיות – עד כדי התערבות בבחירות.

מבקרי החוק מזהירים למשל כי החוק עלול לאפשר לממשלה להעניק פטור מגיוס לקבוצות מקורבות ולא על פי עקרון השוויון; לחלק תקציבים לגופים מקורבים לשלטון בלי הנמקה, בקרה או מגבלות; לקבל החלטות על מינויים בכל משרדי הממשלה או גופים ציבוריים שלא על פי אמות מידה מקצועיות אלא על פי קרבה אישית, מפלגתית ונאמנות לשלטון ולממנים; לאשר או לפזר הפגנות שלא על פי עקרון חופש הביטוי תוך שמירה על הסדר הציבורי; ולאשר למשטרה לטפל במפגינים על פי קרבתם לאידיאולוגיית השלטון. חשש נוסף הוא ממעצרי שווא של מתנגדי שלטון, וחקירות נגד עיתונאים ואפילו שופטים; וכן השתלטות על כלי תקשורת ובכך שינוי כללי המשחק וביטול חופש הביטוי.

קרא את הכתבה המלאה במקור