לקוח חרדי נכנס בשבוע שעבר לסניף "אושר עד" מול קניון אילון. סמוך לכניסה עמדה אישה חילונית ששוחחה בטלפון בקולי קולות עם חברתה. "יש פה חוויית קניות ממש מזעזעת", דיווחה. הלקוח הסתכל…
לקוח חרדי נכנס בשבוע שעבר לסניף "אושר עד" מול קניון אילון. סמוך לכניסה עמדה אישה חילונית ששוחחה בטלפון בקולי קולות עם חברתה. "יש פה חוויית קניות ממש מזעזעת", דיווחה. הלקוח הסתכל סביבו, אכן לא החנות הכי מושקעת בעולם, אבל מזעזע? עד ששמע את ההסבר "מלא כאן בחרדים". "הציבור החרדי הוא 13.5 אחוזים מהאוכלוסייה וחי כטפיל על שאר האוכלוסייה", קבע השבוע יאיר גולן בכנס פעילים סגור. התוכן והסגנון כבר מפסיקים לרגש, אך ההשלכות מדאיגות.
אני שומעת על מתנדבות ומתנדבים חרדים בבתי חולים שסופגים עלבונות. בני משפחה חילונים או כאלה שחובשים כיפות סרוגות שמצננים ואפילו מנתקים יחסים עם בני משפחה חרדים איתם גדלו מאז הגיעו לעולם. ואפילו על חרדים שהגיעו לבתי חולים וחשו יחס מופלה לרעה. עשרה מיליון איש בעיצומו של התקף אנטישמיות בינלאומי מורטים איש את שערות אחיו.
אני כואבת ומודאגת, אוטו-אנטישמיות יהודית כורה לנו קבר. "פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי", נאמר במגילת איכה, ואנחנו רואים בעינינו והלב נשבר. מה גם שאין תועלת בשבר הזה. שום חרדי לא יתגייס בגלל הרמיסה, העלבון, משחקי שלילת הכסף והנחיות שונות ומשונות שיחטוף המגזר החרדי. אלא להפך.
המצב מדאיג כי אנחנו רק במנה הראשונה. העוצמה השיווקית של שנאת החרדים בימי טרום בחירות, שהייתה "שווה" 6-8 מנדטים, צמחה. הגרעין הקשה שהצבעתו מונעת מ"שנאת חרדים" שווה עשרה מנדטים לפחות. נתח משמעותי מאוד בזירה שבירה ובלתי-יציבה. מה עוד יֵלֵד יום? אילו חגיגות תקשורתיות נוספות ישתוללו סביב ציבור שמונה 1.4 מיליוני נפשות ולא עשוי כולו מדגם אחד?
שנאת חרדים לא נולדה היום. אבל את הכמויות של תגובות הקצה המטורפות לא הכרתי. גדלתי בתל-אביב, שבה התגוררו חילונים לצד מסורתיים, דתיים וחרדים. שכנים שלחו ילדים לסוכה, לשולחן שבת הקטן שלנו כדי שיתרשמו. גם חילונים היו מודעים לשורשיהם וגאים בהם.
החלטתי לבדוק את שורשיו של יאיר גולן, ונדהמתי כשהתברר לי שאימו רחל, בת אריה שעלה לארץ מקמיאנץ-פודילסקי שבאוקראינה, נמנתה עם אחת המשפחות היהודיות המיוחסות ביותר בעם ישראל. משפחת רפפורט, משפחת כהונה מיוחסת. משפחת הכוהנים היא המשפחה היחידה בעולם שיכולה למנות את יחוסה 3,275 שנים אחורה, מאז הלך לעולמו אהרון הכהן, שזכה לכך הודות להיותו אוהב שלום ורודף שלום. איך זה ייתכן שנצר למשפחה מיוחדת כל כך מאשים 1.4 מיליון אנשים, נשים וטף בטפילות? לאן התאדתה אהבת השלום?
כולנו אשמנו. כולנו צאצאים למשפחות שידעו לשמר במשך דורות את היותן שייכות לעם אחד, למרות כל ההבדלים. כי ידעו להעריך את העוצמות וההמשכיות שמספקים השורשים, קִרְבַת הדם והגורל. מי כמו שורדי השואה שידעו להתרפק ולהעריך את כל הקרובים בדרגות שלישית ורביעית על עצם חייהם. גם מי שעזבו שמירת תורה ומצוות ידעו להעריך את שומריה, שהזכירו להם את הוריהם וסביהם מהבית שעלה בלהבות אש.
תשעה באב הוא יום מתאים לחשבון נפש של כל אחד מאיתנו. איך נכשלנו. איך נשתפר. איך נתרום לגאולה האמיתית. ונביא סוף-סוף קץ לחורבן.
קרא את הכתבה המלאה במקור
