בימים אלה שוהה "הנווד" בדירת מסתור. מי שכנער היה זאב בודד שהתפרנס מפשיעת רחוב, נשמר כעת כמו יהלום יקר בכספת - שבעה ימים בשבוע, מסביב לשעון - על-ידי בלשי יחידת אתג"ר של להב 433.…
בימים אלה שוהה "הנווד" בדירת מסתור. מי שכנער היה זאב בודד שהתפרנס מפשיעת רחוב, נשמר כעת כמו יהלום יקר בכספת - שבעה ימים בשבוע, מסביב לשעון - על-ידי בלשי יחידת אתג"ר של להב 433. "הנווד" הוא שם הקוד של עבריין בדואי בשנות ה-30 לחייו. כשישב בתאו באחד מבתי הכלא הקשים בישראל, חצי שנה לתום ריצוי תקופת מאסרו על סחיטה באיומים ואמל"ח, הוא החליט שיש לו רק דרך אחת לצאת מהחיים בצל הסכנה.
"הופתעתי", אומר ד', מפעיל סוכנים במחלק הסוכנים של להב 433, על העדכון שקיבל מאנשי המודיעין של יחידת אתג"ר. "הם עדכנו על בחור שיושב בכלא, שכבר ריצה חמש שנות מאסר וחצי ונותרה לו עוד חצי שנה, והוא פוטנציאל להבשיל להיות סוכן". ד' בן ה-50, נשוי ואב לארבעה ילדים, נמצא בתפקידי בילוש ומודיעין במשטרה כבר 28 שנים - אך מעולם הוא וחבריו מפעילי הסוכנים לא הצליחו לגייס עבריין ממוצא בדואי כסוכן משטרתי. הנאמנות למשפחה, לשבט ולחברה הבדואית תמיד גברה על כל שיקול אחר. עד שהגיע "הנווד".
ראש מחלק הסוכנים בלהב 433, רפ"ק ח', מסביר כי "שלב האיתור של עבריין, שמזהים אצלו את ניצני ההבשלה להפוך לסוכן - מהלך משנה חיים שאין דרך חזרה ממנו - הוא הכי קשה בעבודה שלנו. מיד ניתחנו את העבריין ששמו עלה כפוטנציאל לגיוס, בנינו פרופיילינג שלו, ניתחנו את הדמות שלו ואת אופיו ותכונותיו. ככל שהתקדמנו הבנו שהאיש הוא 'זאב בודד', שכבר בגיל העשרה קם, עזב את המשפחה והשבט והלך לחיות בעיר שכנה. הוא פשוט גדל ברחוב ותמיד היה עצמאי, ולא התפתה לחבור לחבורות פשע שייקחו עליו חסות. מדובר באדם אלים מאוד, נטול רגשות, שלא מתחבר לאיש - אפילו לא לבני משפחתו שנטש בגיל צעיר".
"יש לו אומץ", מוסיף ח'. "הוא למד לשרוד את הימים שהיה לבד ברחוב, אחרי שלא פעם ישן על ספסל או בחוף הים, בזמן שבשביל להשיג כסף הוא ביצע פשעים. הוא גידל את עצמו וידע לצאת לבדו מעשרות מצבים שהפשע והחיים ברחוב זימנו לו. מדובר באדם מנותק רגשית שאין לו חברים והוא לא סומך על אף אחד. רק האינטרס שלו בתוך כל קשר נמצא לנגד עיניו".
זה היה עונש המאסר השלישי של "הנווד", אחרי שהורשע בעבר בעבירות אמל"ח, סחיטה באיומים, אלימות וסמים. ככל שנכנס ויצא מהכלא הוא העצים את האינטרקציה שלו עם עבריינים, בנה רשת קשרים והרחיב את מעגל האנשים שהכיר. לפני שהפך לסוכן, היה ידוע "הנווד" כמתווך בין "לקוחות" למבריחי אמצעי לחימה דרך גבול ירדן או מצרים. "הוא קיבל שם ומעמד של מי שיודע לארגן אקדח, נשק ארוך או כל אמצעי לחימה", אומר ח'. "הגענו להחלטה שמבחינת הנתונים הוא מועמד מעולה להיות הסוכן הבדואי הראשון שמגויס למשטרת ישראל במלחמתה בתופעת אמצעי הלחימה".
למפגש עם "הנווד" הגיע ד' באנדרנלין גבוה. "ידעתי כל פרט ופרט ממסכת חייו", הוא אומר. "הכרתי את האיש, את החוזקות שלו ואת החולשות שלו. התרגשתי כמו בדייט ראשון. ידעתי שכל מילה - שלי ושלו - חשובה".
מפעיל הסוכנים הוא האיש הכי קרוב לסוכן מהרגע שהוא מאושר להפעלה. "הוא האישה שלו, האבא שלו, האח הגדול, הפסיכולוג ובלם הכעסים", אומר רפ"ק ח'. "הוא שם עבורו 24 שעות מסביב לשעון. הוא הופך להיות האיש היחיד שהסוכן סומך עליו ומחייג אליו בכל שעה משעות היממה, על כל קפריזה הכי שטותית".
לדברי ד', "זיהיתי מיד אצל הנווד שהוא מאס במאסרים שעבר, ושההחלטה שלו היא קרה וצינית על גב העבריינים שאיתם הוא עשה עסקים. מבחינתו, דרך ההפיכה לסוכן משטרתי הוא בונה את מסלול ההמראה שלו לחיים חדשים. החלום שלו הוא לחיות מעבר לים. הוא לא רוצה לסיים את החיים שלו עם כדור בראש בגלל סכסוך כזה או אחר".
הדייט הראשון עם הנווד המשיך למפגשים נוספים, שבמהלכם מחלק הסוכנים רצה לוודא - באמצעות אנשי המקצוע - כי מבנה האישיות והחוסן המנטלי של "הנווד" אכן מתאים כדי להפוך אותו לסוכן משטרתי. את חצי השנה האחרונה שלו בכלא העביר הנווד במפגשים רבים שבהן תהו השוטרים על קנקנו, ובעיקר בדקו אצלו את הפרימטר החשוב ביותר - האמינות. כשאושר להפעלה, זכה מיד לשם הקוד "הנווד", והפך לסוכן הבדואי הראשון במשטרת ישראל. כדי לא לעורר חשד, המשיך לרצות את עונשו כרגיל, שבמהלכה עבר הכשרה לתפקיד החדש. את המפגשים עם מפעיליו קיים תחת כיסויים שונים כדי שלא יישרף בקרב האסירים האחרים.
כך, כשיצא הנווד מהכלא באמצע 2025, הוא כבר היה מוכן לחייו החדשים כסוכן. הוא לא היה זקוק לסיפור כיסוי; החיים שלו הם סיפור הכיסוי המושלם. הוא כבר היה מוכר בקרב עבריינים בחברה הבדואית, וגם בקרב עבריינים יהודים וערבים ממזרח ירושלים. איש לא חשד בו כשהחל לפעול שוב בתחום האמל"ח וביקש לרכוש נשק.
יחידת אתג"ר בלהב 433 אחראית על הלחימה בגניבות הרכב, וגם באמצעי הלחימה הבלתי-חוקיים. בישראל, אחד המקורות לנשק הוא גניבת אמצעי לחימה מבסיסי צה"ל; אך הדרך המרכזית היא הברחה דרך גבולות ירדן או מצרים, שמשתרעים לאורך מאות קילומטרים, ומשם זורמים כלי הנשק אל עבריינים בעיקר בחברה הערבית - אך גם אל ארגוני פשע יהודיים. המשטרה וצה"ל מצליחים מעת לעת לסכל הברחות, אך לא את כולן. מקור נוסף לנשק הוא צה"ל עצמו, באמצעות גניבות אמצעי לחימה מבסיסיו.
ההערכה היא שישנם בארץ מאות אלפי כלי נשק בלתי-חוקיים, תעשייה של ממש שמייצרת רווחים אסטרונומיים למבריחים - רבים מהם מהחברה הבדואית. על אקדח גלוק שמוברח מישראל ישלם המבריח בגבול כ-5,000 שקלים, וימכור אותו בסכומים שנעים בין 25 ל-40 אלף שקלים. על נשק ארוך ישלם המבריח כ-9,000-8,000 שקלים, וימכור בסכום שמוערך בכ-60-50 אלף שקלים. הסיכויים להיתפס נמוכים, ובמשטרה מאשימים כי עונשים מקלים ממערכת המשפט פוגעים גם הם בהרתעה של המבריחים. איש מהם לא הופתע כש"הנווד" יצר עימו קשר מיד כשיצא מהכלא. מהר מאוד קיבל הסוכן המשטרתי הצעה לרכוש נשק.
כבעל ניסיון עשיר בתחום, הנווד ערך את הבדיקות שלו, סגר על מחיר ונקודת מפגש באזור הנגב, ותחת עינם הפקוח של ד' וח' ביצע את העסקה הראשונה כסוכן. כ-25 אלף שקלים במזומן העביר הנווד למוכר, ובתמורה קיבל אקדח. כל עסקה כזו מלווה בלחץ גדול מצד מפעיליו, שיודעים כי דברים עלולים להידרדר במהירות, ולעיתים עליהם לקבל החלטות גורליות בשבריר שנייה. "הסוכן יודע שיש כוחות רבים בסביבת העסקים שלו, ושבכל רגע נתון - עם הפעלת קוד מוסכם שהוא בסכנת חיים - הם יסתערו מכל עבר כדי לחלץ אותו, ואז הוא נשרף במקום", אומר ד'.
המעקב אחר הסוכן מתבצע באמצעים טכנולוגיים סמויים, שמאפשרים למפעיל ולסוכן לתקשר ביניהם בזמן ההפעלה. "התחושה שהמפעיל בסביבה נותנת לו תחושת ביטחון וסוג של רוגע", אומר ד', "אבל בסופו של דבר הסוכן שם לבד, ומצופה ממנו להיות חד ויצירתי, וגם להגיב נכון לכל התפתחות ולכל שאלה. בכל עסקה העבריינים מנסים להפיל את מי שמולם, ותמיד פועלים תחת החשד שהאיש שמולם הוא סוכן משטרתי".
כל עסקה כזו מתועדת באמצעים טכנולוגיים, וזוכה לליווי צמוד של הפרקליטות כדי לוודא שהסוכן אינו חורג מגבולות החוק, ופועל בדרך שמייצרת ראיות חזקות - שבבוא היום ניתן יהיה להשתמש בהן כדי לגבש כתב אישום נגד העבריינים.
קרא את הכתבה המלאה במקור