בשעה שהרמטכ”ל רב אלוף אייל זמיר מתריע מפני מחסור חמור בכוח אדם בצה”ל, נחשף לראשונה מכתב שהועבר ללשכתו ובו נטען כי קיים מאגר של יותר מ-3,500 צעירים שנולדו או גדלו בישראל, שמבקשים…
בשעה שהרמטכ”ל רב אלוף אייל זמיר מתריע מפני מחסור חמור בכוח אדם בצה”ל, נחשף לראשונה מכתב שהועבר ללשכתו ובו נטען כי קיים מאגר של יותר מ-3,500 צעירים שנולדו או גדלו בישראל, שמבקשים להתגייס לצה”ל - אך נותרים מחוץ לשערי הבקו”ם בשל מדיניות מנהלית ולא בשל מניעה חוקית. צפו בדברי הצעירים שמבקשים להתגייס:
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, חיים כיום בישראל למעלה מ-3,500 צעירים בני 15 עד 25 בעלי מעמד ארעי בלבד. לפי הפנייה, רבים מהם נולדו בישראל או גדלו בה מגיל צעיר, למדו במערכת החינוך הישראלית, דוברים עברית, רואים בישראל את ביתם ומבקשים להתגייס לצה”ל. על פי גורמים שמעורים בפרטים, מי שמטרפדים את המהלך לגיוסם לצה"ל הם אנשי ש"ס. לדברי הגורמים החשש בש"ס הוא שאחרי שלוש שנות שירות יהיה קשה להתנגד לאזרוח של אותם צעירים.
במכתב, שהועבר על ידי יו”ר ועדת ההגירה בלשכת עורכי הדין, עו”ד תומר ורשה, נקרא הרמטכ”ל להפעיל באופן מיידי מסלול גיוס ייעודי ולהפוך את המאגר הזה לחלק מהפתרון למצוקת כוח האדם בצה”ל.
המכתב, שנחשף כעת, הועבר לרמטכ”ל בעקבות התרעות צה”ל על המחסור בכוח אדם והצורך הדחוף בהרחבת היקף המשרתים. לטענת מחבריו, דווקא בתקופה שבה הצבא מחפש כל מקור אפשרי לחיזוק שורותיו, קיימת אוכלוסייה של אלפי צעירים המבקשים לשרת את המדינה, אך אינם מגויסים בשל מדיניות שניתן לשנות ללא צורך בחקיקה חדשה.
במכתב נטען עוד כי חוק שירות ביטחון כבר מעניק לצה”ל סמכות לגייס גם מי שאינם אזרחי ישראל או תושבי קבע, כאשר מקום מושבם הקבוע בישראל. לטענת הפונים, גם משרד הביטחון הכיר בעבר בקיומה של סמכות זו, אולם היא אינה מיושמת כיום משיקולי מדיניות בלבד ולא בשל מגבלה משפטית.
בפנייה מתבקש הרמטכ”ל להורות על הקמת צוות מקצועי בראשות אגף כוח האדם, שיגבש בתוך זמן קצר מסלול גיוס ייעודי לצעירים אלה, יאפשר בחינה פרטנית של מועמדים בהתאם לזיקתם לישראל ולהתאמתם הביטחונית והרפואית, ויוציא לדרך פיילוט ראשוני של עשרות עד מאות מתגייסים. בנוסף מוצע לשלבם בתפקידי לחימה, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, רפואה ותפקידי תומכי לחימה, בהתאם לכישוריהם ולצורכי הצבא.
עו”ד ורשה מסר: “אם צה”ל זועק שחסר לו כוח אדם, אסור להשאיר מחוץ לשערי הבקו”ם צעירים שגדלו כאן, מדברים עברית, רואים בישראל את ביתם ומבקשים ללבוש מדים. מדובר במשאב אנושי איכותי שכבר נמצא כאן. זה אינטרס ביטחוני של מדינת ישראל.”
עו”ד אסף וייצן, השותף המנהל במשרד, הוסיף: “השאלה איננה אם קיימת סמכות משפטית. הסמכות קיימת. השאלה היא אם קיימת נכונות להפעיל אותה. דווקא בעת חירום לאומי, כשהצבא מחפש כל פתרון שיגדיל את מצבת המשרתים, הגיע הזמן להסיר חסמים מנהליים ולאפשר לצעירים הללו להתגייס”.
בסיום המכתב מודגש כי גיוסם של צעירים אלה אינו מחייב הענקת אזרחות או שינוי במעמדם בישראל, אלא הפעלת סמכות קיימת לצורך מתן מענה מיידי לצורכי הביטחון. לטענת מחברי הפנייה, כאשר צה”ל מתמודד עם מחסור בכוח אדם ומחפש פתרונות מהירים, אין היגיון להותיר מחוץ למערכת אלפי צעירים המבקשים מרצונם לשרת את מדינת ישראל.
קרא את הכתבה המלאה במקור
