פסקת ההתפכחות: מה נשאר ממהפכת לוין

יש האומרים בתמימות שלוין לא פעל על דעתו של ראש הממשלה. העובדות הן שאחרי בחירות 2020, כשהציע לו נתניהו להיות שר המשפטים, סירב לוין לתפקיד - והסתפק בתיק התיירות. כולם נדהמו כיצד פוליטיקאי, שהקדיש את כל שנות הקריירה שלו לדרישה לשינויים במערכת המשפט, מסרב כעת לקבל את תיק המשפטים. הסיבה הייתה שאז לא קיבל לוין את האישור לממש את תוכניותיו; אלא שבשלהי 2022 משפט האלפים של נתניהו כבר החל, והמגבלות שהוטלו על לוין הוסרו.

כך, ב-4 בינואר 2023 הכריז לוין כי "הנושא הראשון שנסדיר הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: לא עוד מצב בו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ללא פרוטוקול. במקום זאת: ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה לבחירת שופטים, מינוי שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים במקום הנציגים הסקטוריאליים של לשכת עורכי הדין, ושקיפות מלאה באמצעות עריכת שימוע פומבי בוועדת חוקה חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון".

בפועל, לוין לא הצליח לחולל את השינוי שביקש, אבל סירב גם לשחק בחוקים הישנים - שבמסגרתם שופטי העליון בוועדה הטילו וטו על שני מועמדיו, ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון. לפי השופטים, השניים - משפטנים שלא שימשו כשופטים לפני כן - "לא עומדים בסטנדרט המקצועי" שנדרש לבית המשפט העליון. כתוצאה מכך, בתקופתו לא מונה אף שופט לבית המשפט העליון, שחסר כעת כשליש מהרכב שופטיו. העומס עליהם פוגע בראש ובראשונה באזרחים שהליכיהם מתעכבים בבית המשפט העליון.

כדי לשנות זאת, לוין - בצוותא עם גדעון סער - העביר לבסוף חוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, אך כזה שיחול רק מהכנסת הבאה אם לא ייפסל בבג"ץ. החוק מוציא מהוועדה את נציגי לשכת עורכי הדין, ומכניס במקומם נציג נוסף לקואליציה ונציג נוסף לאופוזיציה. הוא מאפשר מינוי שופטי עליון ברוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה, אך דורש הסכמה של נציג אחד לפחות מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה. ככל שאין הסכמה - ובתנאי שיש שני תקנים פנויים וחלפה שנה - האופוזיציה והקואליציה יגבשו כל צד רשימה של שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מינוי אחד מתוכם. בערכאות נמוכות יותר יידרש גם רוב רגיל של 5 מ-9, אך עם תמיכה של נציג אופוזיציה, נציג קואליציה ושופט אחד.

בינתיים, המבוי הסתום הביא לכך שבג"ץ אילץ את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור בנשיא עליון חדש, אלא שהשר - שידע שיפסיד בהצבעה - סירב להגיע לישיבה הזו. כך נבחר לראשונה מקום המדינה נשיא בית משפט עליון ששר המשפטים ורוב חלקי הקואליציה לא מכירים בו. לוין גם מחרים את עמית כאחד מראשי המערכת, וישיבות עבודה למען שיפור עבודתה אינן מתקיימות. הנפגעים העיקריים הם אזרחי ישראל. בסביבת השר אמרו שהציע פשרה מפורטת למילוי שורות העליון, כולל הסכמה לבחור בעמית כנשיא לצד בחירת שופט ליברלי נוסף לעליון, אך נתקל בהתנגדות עקבית להצעתו למנות את ד"ר בקשי או ביטון. לכן, לטענת לוין, האחריות למשבר אינה עליו.

הצלחה יחסית רשם לוין בכל הקשור לבחירת שופטי שלום ומחוזי. כדי לבחור בהם נדרש רוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים, אך ללוין לא היה כזה. הוא הכריז מעט אחרי פרוץ המלחמה כי שופטים ייבחרו רק ב"הסכמה מלאה" של כל חברי הוועדה, וכך מונו 290 שופטים - עשרות מהם היו מועמדיו של לוין. בשיחות פרטיות, מודים שופטים כי נאלצו להתפשר כדי לאפשר את מינוי השופטים לערכאות הללו. בכל מקרה, עוד עשרות תקנים של שופטים חסרים כעת במערכת, ולוין מסרב לכנס את הוועדה כדי למנותם - מתוך תקווה שיעשה זאת בכנסת הבאה, תחת החוק החדש.

"לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד", הבטיח לוין בינואר 2023. "לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון, בהרכב מלא וברוב מיוחד. תחוקק פסקת התגברות מאוזנת ברוב של שישים ואחד. מצד שני, לא תהיה התגברות של אותה הכנסת במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד".

בפועל, "חוק יסוד: החקיקה" לא נחקק בשל מחאות הענק נגד המהפכה המשפטית, ואז המלחמה. עם זאת, נוצר אפקט הרתעה: בית המשפט העליון, שרובו שמרני כיום, חושש מעימות חזיתי ונזהר מאוד בפסילת החלטות (כמו למשל אי-פסילת מינוי ראש המוסד רומן גופמן). הישג ממשי וקונצנזואלי של לוין בתחום זה היה ביטול "הלכת אפרופים", צעד שנועד להשיב ודאות משפטית בדיני חוזים על פני פרשנות יצירתית של השופט.

"לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט", אמר לוין בינואר 2023. "במקום זאת ביטול עילת הסבירות, והחזרת יכולת ההחלטה למשול. במילים שלי - אין דבר כזה עילת סבירות".

קרא את הכתבה המלאה במקור