ציונות או ציניות

אלוהים מעלה את החירות למעלת דיבר ראשון. חירות שאינה ניתנת לחלוקה אתנוצנטרית. והחירות הזו נרמסת תחת הכיבוש של מיליוני פלסטינים.

לפני היותנו ציונים עלינו לוודא ש"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. לא תעשה לך פסל וכל תמונה, לא תשתחווה להם ולא תעבדם". כלומר, מלחמת חורמה בעבודת אלילים.

והנה, חלקים מקהילות ישראל הציוניות הפכו לעובדי אלילים על סטרואידים. אדמה קדושה, מקומות קדושים, מנהיג עליון קדוש ומעונה שזוכה לאמונה עיוורת ומעוורת מצד תומכיו.

לפני שאתם, טרופר והנדל, מדברים על ציונות, תזכרו את הדיבר " לא תרצח". והנה משפחה פלסטינית בטמון נרצחה על ידי כוח צה"ל, והם לא האחרונים.

הטרור והפוגרומים ולילות הבדולח של טרוריסטים יהודים בשטחים מתרחשים כשהצבא והמשטרה עומדים ביציע וצופים במתרחש משל היה מופע אור קולי. בחמאם אל מליח יש הריסות עד עפר של בית ספר יסודי לילדים פלסטינים, וסמוך אליו, ממש מעליו מחנה צבאי. והם צפו בהריסה ולא נקפו אצבע. זרביב במיטבו.

הציונות של הנדל וטרופר היא עיוורת. מדירה וגזענית. הציונות שלהם מסוכנת לא פחות מחזונו של "המרכז הישראלי" שמחבק את כולם ובא חשבון עם כולם, כדברי אלו שאומרים כי ישנם שני קצוות לחברה הישראלית - בן גביר ויאיר גולן. השלב הבא יהיה שני קצוות לחברה הישראלית – יצחק רבין ויגאל עמיר.

הציונות שלי היא תמונתו של הרב אברהם יהושוע השל צועד בסלמה ב-1965, לצידו של מרטין לותר קינג, במאבק הנחוש והבלתי מתפשר בגזענות ובהדרה, ובתביעה לזכויות אזרח לכולם (להזכירך זיני, אנשים שילמו בחייהם במאבק על הערך הקדוש הזה שאתה מזלזל בו).

אני מתפלל ומקווה שטרופר והנדל ילכו בעקבותיו של הרב השל ויצעדו עם כולנו, ערבים ויהודים, למען עתיד טוב יותר, צודק יותר, שיוויוני יותר ואולי גם ציוני יותר.

אורי ברבש הוא במאי קולנוע וטלוויזיה

קרא את הכתבה המלאה במקור