רגע לפני החלשת התפקיד, הוראת המשנה ליועמ"שית ליועצי המשרדים: "המשיכו בעבודה"

לדבריו, הצעת החוק מבקשת לרוקן מתוכן את מוסד היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית, "תוך הפיכתם למוסדות מוחלשים, התלויים בחסדי הדרג הפוליטי, ותוך פגיעה אנושה בתפקודם העצמאי והבלתי תלוי ברשות המבצעת ובדרג הפוליטי".

הוא הסביר שבאמצעות הפיכת חוות דעתו של היועץ המשפטי לבלתי מחייבת, השתקת קולו של היועץ בהליכים משפטיים והסדרים נוספים הפוגעים במעמדו ובעצמאותו כיועץ משפטי לממשלה וכתובע הכללי - מבקשת ההצעה להעביר את ההכרעה בשאלות משפטיות מן הדרג המקצועי-עצמאי-ממלכתי, אל הדרג הפוליטי ולאפשר לממשלה לעשות דין לעצמה, במגוון התחומים של הפעלת הכוח השלטוני, לרבות בתחום הפלילי.

"שינוי מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי אינו עומד בפני עצמו, בפועל הוא אמצעי להשגת שינוי משטרי עמוק. זהו שער הכניסה להחלשת ערובות דמוקרטיות יסודיות - עצמאות מערכות אכיפת החוק, שמירה על התקשורת החופשית, הגנה על חירויות יסוד, שמירה על טוהר הבחירות", הוסיף.

הוא הסביר עוד שאף שנושא ההצעה הוא לכאורה מוסד היועץ המשפטי לממשלה, בליבה של ההצעה עומדים הממשלה ושאלת גבולות השימוש בכוח השלטוני, תוך חתירה למצב שבו הממשלה תוכל לקבוע את החוק עבור עצמה ולמעשה לעמוד מעל החוק כאורגן שלא כפוף לו, בהליכים אזרחיים, מנהליים ופליליים. הוא סבור שבעקבות אישור החקיקה, תסיר מעל עצמה הממשלה את עולו של אחד משני המנגנונים החשובים ביותר בשיטת המשטר הישראלית לשמירה על שלטון החוק בפעילותה (לצד מערכת בתי המשפט), מבלי שמוצעים מנגנוני בקרה חלופיים אפקטיביים כלשהם.

"מדובר בצעד קיצוני שהוא חלק מתהליך נמשך שקורה לנגד עינינו בשנים האחרונות של שחיקת ערובות דמוקרטיות לשלטון החוק ולמנהל תקין. בתהליך הזה הריקון מתוכן והפוליטיזציה של מוסדות דמוקרטיים, כגון הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים, הם אמצעי להסרת בלמים ואיזונים", המשיך לימון.

לימון קבע שעד היום, הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית העצמאית היו ערובה לשמירת שלטון החוק ולהבטחת תקינות עבודת המנהל. ההחלשה הקיצונית שלהם במסגרת הצעת החוק היא האמצעי להשגת כוח שלטוני חסר גבולות ולהפיכתם למוסדות שאין ביכולתם להתמודד עם שחיתות שלטונית, שרירות שלטונית, ניצול של קופת הציבור ופגיעה באינטרס הציבור.

לימון פירט את המהפכנות בהצעת החוק:

- "הבלוף"- אחיזת העיינים, לפיה אין מדובר עוד בפיצול משרת היועץ ליועץ ולאחראי על התביעה הכללית. "ההצעה שהתגבשה אינה עוסקת בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אלא בהחלשת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, התביעה הכללית והייצוג בערכאות ללא זכר למה שכונה 'פיצול'. מדובר בשינוי משטרי של ממש. בעוד הרעיון המסדר המקורי של הצעת החוק היה כי נדרש פיצול בין תפקידי היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי, הרי שהצעת החוק בנוסחה הסופי כלל אינה מפצלת בין התפקידים, אלא מתמקדת בהחלשת היועץ המשפטי לממשלה המשמש גם כתובע הכללי במדינה וכמייצג המדינה בערכאות ובהחלשת תפקידים אלו כמוסדות.

"בפועל, הצעת החוק מרוקנת את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מיכולתו לשמש כשומר סף וכתובע כללי עצמאי והופכת אותו לעורך דינה הפרטי של הממשלה, הנתון להשפעה פוליטית משמעותית, הן כיועץ משפטי והן כתובע כללי. קבלת ההצעה תוביל לפגיעה קשה מאוד בזכויות האדם, בשלטון החוק, במאבק בשחיתות השלטונית, בהוגנות הבחירות ובטוהר המידות בשירות הציבורי".

- הליך החקיקה לווה בפגמים תהליכיים קשים ביותר. "הצעת החוק הנוכחית התקבלה ללא תשתית מקצועית תומכת, כאשר השינוי המהותי האחרון של ההצעה, שכולל ויתור על 'הפיצול', נעשה כמעט באבחת חרב, באופן המסיר ערובות מוסדיות חיוניות מכלל תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה".

- בוטל המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית של היועץ. "הממשלה תוכל לקבוע עבור עצמה את חוקיות פעולותיה, ואף לפטור גורמים מינהליים בגופי השלטון השונים מציות לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה ולחייבם לפעול בהתאם להחלטת הממשלה, גם אם היא אינה חוקית ופוגעת בשוויון, במנהל התקין או בזכויות האדם. התנאי היחיד לכך הוא הנחת החלטת הממשלה שקובעת את הפטור מקיום חוות דעת היועץ על שולחן ועדת החוקה (או על שולחן ועדת החוץ והביטחון, לפי העניין)".

"הצעה זו סוטה מההלכה הפסוקה רבת השנים, אשר הכירה במעמדה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, כערובה ראשונה במעלה לשמירת שלטון החוק בפעילותה של הרשות המבצעת ולמניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני, בהיותו של הייעוץ המשפטי הציבורי קו ההגנה הראשון על חוקיות עבודת המנהל.

"משמעותו של ההסדר היא כי הממשלה תוכל לקבוע אם ברצונה לפעול באופן חוקי או להפר את החוק - עבור עצמה ועבור בעלי התפקידים השונים ברשות המבצעת, ללא מנגנון משפטי-מקצועי ועצמאי שיבטיח את כפיפותה לחוק ואשר יגביל את הפעלת הכוח השלטוני. מדובר בביטול מוחלט של ערובה חיונית לשמירת שלטון החוק, האינטרס הציבורי וזכויות האדם ובפגיעה רב-מערכתית ביכולתו של הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו".

- סמכויות חירום ופיקוח על גופי הביטחון. לימון הדגיש כי בכל הנוגע לפעילותם החשאית של מנגנוני הביטחון, הייעוץ המשפטי לממשלה הוא, מנגנון הביקורת היחיד הנחשף לעבודתם השוטפת, כך בכלל וכך גם במקרים שבהם לממשלה ישנו אינטרס פוליטי בהפעלתם. למשל, בכל הנוגע לבקשות לשימוש בכליהם של ארגונים חשאיים למעקב אחר מוחים, מתנגדים לשלטון או אמצעי תקשורת. בתחומים אלה הייעוץ המשפטי משמש מנגנון בקרה פנים-ממשלתי בלעדי, המבטיח כי הממשלה פועלת בגדרי הדין, כי לא נעשה שימוש לרעה בסמכויות חריגות, וכי זכויות אדם נשמרות.

כך גם בעניין החלטות הממשלה בתחום התקציב, לרבות הקצאת כספים קואליציוניים, שלגביהן קיימות מגבלות על השקיפות הציבורית ועל היקף הפיקוח הפרלמנטרי, כך שהייעוץ המשפטי נדרש ביתר שאת להבטיח שהתקציב יגובש בהתאם למסגרת החוק, לעקרון השוויון ולסדרי העדיפויות שנקבעו על ידי המחוקק, ולא משיקולים פוליטיים וסקטוריאליים.

עוד הוסבר כי האפשרות לנטרול חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה תסיר חסם משמעותי מפני פוליטיזציה של החלטות בתחומי המינויים והפיטורים של בעלי תפקידים בכירים ומפני היכולת למנוע ניגודי עניינים של שרים ושל עובדי מדינה. מצב דברים זה צפוי לפגוע בממלכתיות ובעצמאות השירות הציבורי כולו, במעמד שומרי הסף ובעקרון הייצוג ההולם, ולחזק תופעות של מינויים פוליטיים, שאינם מבוססי כשירות.

ביטול התוקף המחייב של חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה יפגע מאוד בעצמאותם של גופי האכיפה, בראשם משטרת ישראל. זאת, משום שהייעוץ המשפטי לממשלה משמש גורם מרכזי למניעת התערבות פוליטית פסולה בתחום האכיפה הפלילית שיכולה להיעשות, למשל, באמצעות מתן הנחיות של הדרג המדיני בתחומי האכיפה, כמו גם שימוש בסמכות המינויים והפיטורים על-מנת להכווין את גורמי אכיפת החוק לפעול בדרך מסוימת או להימנע מפעולה.

- החלשת מעמד היועץ כתובע הכללי. " לפי הצעת החוק, הממשלה לא תהיה רשאית לבטל את המעמד המחייב של חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה שעה שמדובר בהפעלת סמכויות "בתחום המשפט הפלילי". אולם, הסדר זה מתעתע ומסמא את העין.

"ההצעה עושה הפרדה כמעט מלאכותית בין 'הכובע' של היועץ המשפטי לממשלה ל'כובע' של התובע הפלילי, בהתעלם מכך שישנם קשרי גומלין הדוקים בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין התביעה הכללית, וכי מדובר באותו בעל תפקיד המשמש בשני התפקידים. החלשת היועץ המשפטי לממשלה ועצמאותו המקצועית והגברת ההשפעה הפוליטית על פעילותו גוזרת ממילא את החלשת התובע הכללי ועצמאותו המקצועית והגברת ההשפעה הפוליטית על פעילותו. הריקון מתוכן של מוסד היעוץ המשפטי לממשלה כפי שנקבע בהסדרי הצעת החוק פוגע אנושות ביכולתה של התביעה הכללית לבצע את עבודתה".

קרא את הכתבה המלאה במקור