רכבת קליע למציאות: מה נשאר מההבטחות של רגב

לא מדובר רק בהבטחה באוויר שלא הסבה נזק; כחלק מדרישתה של רגב לקדם את הפרויקט המדובר חרף התנגדות משרד האוצר, היא עיכבה או מהקדנציה הקודמת את תחילת העבודות על המטרו בגוש דן. כשהשר סמוטריץ' הכריז בישיבת הממשלה כי "אנחנו משחררים סוף-סוף את פרויקט המטרו החשוב מאוד במטרופולין גוש דן", היא מיהרה לדבר אחריו ולהבהיר: "המטרו ישוחרר אם יהיה קו רכבת בין קריית שמונה לאילת". רכבת כזו אין, ותוכנית המטרו בינתיים מתחילה לרקום עור וגידים חרף התנגדותה הראשונית של רגב.

בהמשך הקדנציה קידמה השרה גם את חזון "מסילת השלום" (IMEC) שעליה הכריז ממשל ביידן בספטמבר 2023, לחיבור רכבתי בין איחוד האמירויות, סעודיה ונמל חיפה - ואף טסה לארצות הברית ולאמירויות לשם כך. במשרד הקימו מנהלת שאחראית על הנושא, אלא שההתפתחויות האזוריות - ובראשן החלטת הממשלה שלא להסכים למתווה הנורמליזציה עם סעודיה - הובילו לכך שלפי שעה השותפות הערביות מתקדמות בפרויקט ללא ישראל.

כך, המדינות ברחבי האזור יצמידו למסילות תשתית סייבר אופטית, תשתית מימן ירוק, אוטומציה, AI ועוד. ובמקום שמסילת השלום תעבור בישראל, נשקלת כעת אפשרות למעבר נתיב הסחר דרך סוריה או טורקיה.

במסגרת המאבק המוצהר ביוקר המחיה, שלפה רגב במהלך כהונתה שתי הבטחות דרמטיות שעוררו סערה בשוק הצרכני. בספטמבר 2025 הכריזה כי החליטה להכניס את שירות המוניות השיתופי "אובר" לישראל, ללא הסכמת נהגי המוניות. במקביל, הבטיחה להוריד את מחירי הטיסות באמצעות הקמת בסיס פעילות קבוע של חברת הלואו-קוסט "וויז אייר" בנתב"ג.

שתי ההבטחות הללו לא הבשילו לכדי מעשה. חברת אובר העולמית כלל לא הגישה בקשה רשמית לפעול במודל זה, והלחץ הפוליטי הכבד מצד נהגי המוניות ומצד גורמי המקצוע שהתריעו מפני הגדלת הגודש בכבישים, עצר את הניסיון לשינוי חקיקתי. בגזרת התעופה, המצב הביטחוני המתמשך והחלטת החברות הזרות להשעות את טיסותיהן שוב ושוב, טרפו את הקלפים. המגעים מול "וויז אייר" הוקפאו, ומחירי הטיסות נותרו מהגבוהים שידעה המדינה.

הבטחה נוספת של השרה רגב, שנועדה להקל על יוקר המחיה, הייתה הורדת תדירות הטסטים לרכבים חדשים, במקום פעם בשנה לפעם בשנתיים. במשרד הבהירו כי לא תהיה פגיעה בבטיחות, שכן מדובר בהקלה רק לרכבים חדשים, עד גיל 7 שנים על הכביש.

למהלך התנגד יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, שטען כי יש לקבוע את תדירות המבחן לפי הקילומטראז' של הרכב ולא לפי גילו בלבד. אך מי שהביעו את ההתנגדות העזה ביותר הם מכוני הרישוי והמוסכים, שהכנסותיהם היו נפגעות ישירות בעקבות המהלך. כדי לא להתעמת עם הנוגעים בדבר, רגב נסוגה גם מהבטחה זו - הבטחה שהצהירה עליה בקול תרועה כבר בקדנציה הקודמת שלה במשרד התחבורה בשנת 2020, ושוב לא מומשה.

תחום המאבק בתאונות הדרכים סיפק פער דרמטי במיוחד בין הצהרות לתוצאות. עם כניסתה לתפקיד ובמהלך כהונתה, הציבה רגב כיעד מרכזי את הורדת מספר ההרוגים בכבישים. אולם, חזון לחוד ומציאות לחוד. בתקופת כהונתה הנוכחית נרשם זינוק חד ונתוני ההרוגים בתאונות הדרכים שברו שיא שלילי של שני עשורים.

לנוכח הנתונים המדאיגים, השרה הצהירה בסוף שנת 2025 כי תוביל מהלך חקיקה שיעלה את הקנס על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ל-10,000 שקלים, לצד החרמת רכבים מיידית לנהגים שיעברו באור אדום, תוך הבטחה שהקנסות יחולקו במקום כדי לייצר הרתעה דרסטית.

היוזמה התמוססה במהירות לאחר שהתבררו ההשלכות של צעד דרמטי שכזה על מערכת המשפט והמהלך נבלם. ההישגים שרגב יכולה לזקוף לזכותה הם החמרת הנקודות על עבירות מסכנות חיים, רגע לפני תום הקדנציה, ואישור תקציב לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - אך גם זה לשנה בלבד ובלי הבטחה ארוכת טווח למימוש התכנית הלאומית שנועדה להוריד את מספר ההרוגים.

קרא את הכתבה המלאה במקור