היא הדגישה כי הכשרת רופאים אינה מסתכמת בלימודי אנטומיה ופיזיולוגיה. "אנחנו מלמדים גם את התחומים הרגשיים, הפסיכולוגיים והסוציולוגיים. רופא שמטפל בקהילה חייב להכיר את המגוון האנושי. אם נפריד בין המינים, ניצור שתי חברות שונות".
אבני הזהירה גם מפני ההשלכות המעשיות על עבודת הסגל האקדמי. "אני, כדיקנית הפקולטה, לא אוכל להיכנס לכיתה של הגברים? ומה הלאה? יסיימו לימודים ויקימו בתי חולים נפרדים לגברים ולנשים? גברים לא יוכלו לבקר את נשותיהם אחרי לידה? נשים לא יוכלו לבקר את בעליהן באשפוז?".
לדבריה, מעבר לפגיעה בהכשרה עצמה, קיים גם חשש כבד לפגיעה במעמדה הבין לאומי של הרפואה הישראלית. "אנחנו חלק מהקהילה הבין לאומית, וחלק גדול מהרופאים שלנו יוצאים להתמחויות בחו"ל. ברגע שתהיה הפרדה, לא נהיה מוכרים על ידי הארגונים הבין לאומיים, לא יהיו התמחויות בחו"ל, וכל אחד יהיה בעולמו הקטן. אנחנו חייבים להיות פתוחים לעולם".
כשנשאלה מדוע לא ניתן ללמוד רפואה בהפרדה, השיבה אבני כי "אנחנו חיים בחברה מעורבת. גם מבחינת האנטומיה וגם מבחינת הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, רופא לא יכול לטפל באדם אם הוא לא מכיר את המגוון האנושי. לימודי רפואה הם מפגש משותף. אי אפשר להכשיר רופאים שיטפלו במשפחה בצורה הוליסטית אם הם לא לומדים יחד".
