רק אל תשאלו רק "מי יוביל"

המצב הנוכחי הוא אבסורד במסווה של הליך דמוקרטי. אזרחים חותמים על "צ'ק פתוח" למנהיג המפלגה, מבלי להכיר אפילו שלושה שמות, במקרה הטוב, מרשימת המועמדים שלו לכנסת. חברי הכנסת הללו הם אלו שיישבו בוועדות, אלה שיחוקקו חוקים, ואלה שייקבעו את התקציבים שמשפיעים על החינוך של ילדינו והבריאות של הורינו.

פוליטיקאי, מוכשר ככל שיהיה, אינו קוסם. הוא תלוי באיכות, ביושרה ובידע המקצועי של חברי הנבחרת שלו. הצבעה עיוורת שמבוססת על הערצה או שנאה לאדם יחיד או לקהילה שלמה היא ויתור מרצון על כוחנו כבוחרים תבוניים.

כדי לפתור את העיוות המבני הזה, הגיעה העת לתבוע מהמפלגות שינוי תפיסתי עמוק: הקמת ממשלת צללים רשמית לפני יום הבוחר. מדוע שהמפלגות לא יודיעו מראש מי הם המועמדים המובילים שלהן לתיקים הבכירים? הימור לא פרוע: ל-90% מהבוחרים אין שום מושג מי הוא המועמד השני ברשימה לכנסת שלה הוא מתכוון להצביע.

זכותו של הציבור לדעת מי מיועד להיות שר הביטחון של נפתלי בנט או גדי איזנקוט, ומי ינהל את הכלכלה מטעם בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן או יאיר גולן. הצגת ממשלת צללים תאלץ את המפלגות להציב אנשי מקצוע ראויים ולא רק "קבלני קולות" או נאמנים פוליטיים שחובשים את ספסלי הכנסת כבובות על חוט, מה שבעצם קרה בכנסת הנוכחית.

המפלגות נמנעות מכך בכוונה, כדי לשמור על גמישות פוליטית מוחלטת ולחלק ג'ובים כאתנן במהלך המשא ומתן הקואליציוני המורכב ולעיתים מושחת ורקוב, כמו בכל העשורים האחרונים. אך האינטרס הציבורי הפוך לחלוטין. דרישה שקופה כזו תעלה את רף הדיון הפוליטי מרדידות תקשורתית לעיסוק מהותי בתוכן ובאיוש התפקידים החשובים ביותר במדינה.

האחריות מוטלת עלינו, הבוחרים. אסור לנו להסתפק בשמו של המוביל. עלינו לגלות עניין, לחקור ולדרוש תשובות ברורות לגבי הרשימה כולה ומי יהיה מיועד לאיזה תפקיד עתידי. בבחירות הבאות, אל תשאלו רק "מי יוביל", אלא תשאלו מי הולכים אתו ולאן בדיוק. רק כך נחזיר למערכת הפוליטית את האחריות, המקצועיות והכבוד הראויים לה.

קרא את הכתבה המלאה במקור