כשנשאל מה הפך את דרמר לדמות כה משפיעה בסביבתו של נתניהו, הצביע הרו על היעדרן של שאיפות פוליטיות אישיות. "לרון אף פעם לא היו שאיפות אישיות פוליטיות", אמר. "הוא לא חיפש להיות ח"כ או שר ולא רוצה להיות ראש ממשלה, מה שרוב הפוליטיקאים בסופו של דבר כן רוצים". לדבריו, דרמר הגיע לתפקידיו מתוך תפיסה ממוקדת: "הוא הגיע עם מטרה אחת, והמטרה היחידה הזאת הייתה טובת מדינת ישראל. אני חושב שכשעובדים בסביבה כזאת בלי אגו ובלי מטרות אישיות, היכולת שלך להתברג ולהשפיע גדולה הרבה יותר".
דרמר נתפס לאורך השנים כאחד מאנשי האמון הבולטים של נתניהו וכמי שנהנה מגישה ישירה למוקדי קבלת ההחלטות בוושינגטון. לכן שמו עולה כמעט אוטומטית בכל דיון על מועמדים אפשריים לשריון בליכוד. אלא שדווקא התכונה שסייעה לו לצבור השפעה - היעדר שאיפות פוליטיות מובהקות - היא גם זו שמעמידה בספק את האפשרות שיסכים להתמודד לכנסת. לפי העדויות וההערכות שנשמעו בחודשים האחרונים, נתניהו אולי היה שמח לראותו ברשימה, אך דרמר עצמו אינו ממהר להחליף את תפקיד איש האמון בחיים פוליטיים מלאים.
