עודכן לאחרונה: 22.7.2026 / 20:24
התמונות מבירת הנגב מ-1949 נחשפות/חברת חשמל, ארכיון חברת החשמלבירה הנגב עיר מונה כיום יותר מ־200 אלף תושבים, אוניברסיטה, בית חולים, פארק הייטק ושכונות חדשות. אבל בתחילת שנות ה־50 המציאות הייתה אחרת לגמרי. החשמל סופק באמצעות גנרטורים מקומיים, פעל בשעות מוגבלות בלבד ותקלות והפסקות חשמל היו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום.
תקוות גדולות/חברת חשמל, ארכיון חברת החשמלכבר בשנת 1949 החלו עובדי חברת החשמל בהקמת תשתית החשמל הראשונה בעיר הצעירה. כדי לתת מענה לאלפי העולים שהגיעו לבאר שבע, הותקנו שלושה גנרטורי דיזל במבנה אבן בעיר העתיקה, שסיפקו חשמל לחלקים מהעיר.בערב יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל נרשם רגע חגיגי במיוחד. המושל הצבאי הרים את המתג ואורות החשמל נדלקו לראשונה ברחובות באר שבע. בתוך החשכה המדברית הואר מיצג מיוחד שאיית את המילה "נגב", ביטוי לתקוות הגדולות שתלו אז בפיתוח הדרום.
רנו קפצ'ר החדשה: קטנה במידות, גדולה באופי
הפעלת תחנת הכוח ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל/חברת חשמל, ארכיון חברת החשמלאז, החשמל פעל רק בין חמש בבוקר לחצות והגנרטורים לא הצליחו לספק מענה לביקוש ההולך וגדל. הפסקות חשמל הפכו לתופעה מוכרת והשפיעו על כל תחומי החיים בעיר. לפי ארכיון חברת החשמל מאפיות הושבתו, אספקת הקמח נפגעה ובקיץ הלוהט של הנגב נאלץ גם בית החרושת לקרח להפסיק את פעילותו. תושבים המתינו בתורים ארוכים סביב עגלות חלוקת הקרח, ובתקופות מסוימות אף הוזעקה המשטרה בעקבות המתיחות שנוצרה סביב המחסור בחשמל. עקב כך, החלה חברת החשמל בהקמת קו מתח עליון באורך 32 קילומטרים, שחיבר את באר שבע לרשת החשמל הארצית.
