כלא עם תנינים? בעולם כבר ניסו רעיונות מוזרים אפילו יותר: בעידן שבו בתי סוהר מאובטחים באמצעות מצלמות חכמות, גלאי תנועה, חומות בטון, גדרות חשמליות ורחפנים, הרעיון להציב תנינים סביב…
כלא עם תנינים? בעולם כבר ניסו רעיונות מוזרים אפילו יותר: בעידן שבו בתי סוהר מאובטחים באמצעות מצלמות חכמות, גלאי תנועה, חומות בטון, גדרות חשמליות ורחפנים, הרעיון להציב תנינים סביב מתקן כליאה נשמע כאילו נלקח מסרט של ג'יימס בונד. אלא שכעת הוא הפך להצעה ממשית: השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הכריזה על תנין היאור כ"חיית בר מטופחת", במהלך שנועד לאפשר לשב"ס להציב תנינים סביב בתי כלא שבהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.
אבל האם הרעיון הזה, שיזם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, באמת חסר תקדים? בדיקה של אמצעי אבטחה חריגים בבתי כלא בעולם מגלה שאומנם קיימים מתקנים שבהם בעלי חיים ממלאים תפקיד ביטחוני, ואחרים שבהם הטבע עצמו משמש מחסום מפני בריחה - אך לא נמצא תקדים מודרני ברור לכלא פעיל שהוקף בתנינים שהובאו אליו במיוחד לצורך שמירה.
הדוגמה הקרובה ביותר ליוזמה הישראלית מגיעה מאינדונזיה - וגם שם היא מעולם לא הפכה, ככל הידוע, לבית סוהר פעיל. בשנת 2015 הציג בודי וואסקו, שעמד בראש הסוכנות האינדונזית למאבק בסמים, תוכנית להקים כלא על אי מבודד עבור סוחרי סמים שנידונו למוות. מסביב לאי, כך הציע, יוצבו תנינים שימנעו מהאסירים להימלט.
"אי אפשר לשחד תנינים. אי אפשר לשכנע אותם לתת לאסירים לברוח", הסביר אז וואסקו. הוא הודיע כי יחפש אחר מיני התנינים התוקפניים ביותר ואף דיבר על הצבת עד אלף מהם סביב הכלא. לפי דיווחים שפורסמו אז, שני תנינים כבר הועברו מחווה כדי לבחון את כוחם ואת רמת התוקפנות שלהם.
לאחר שהתוכנית עוררה לעג וביקורת, ניסו גורמים בממשלת אינדונזיה להסביר כי מדובר בבדיחה. וואסקו, מצידו, התעקש שהוא רציני - ואף הרחיב את רשימת בעלי החיים ששקל לגייס. לצד התנינים הוא העלה אפשרות להשתמש גם בפיראנות ובנמרים. ראש הרשות טען שבעלי החיים יהיו אמינים יותר מסוהרים אנושיים, שעלולים להיכנע לשוחד.
אלא שמעבר לכותרות ברחבי העולם, התוכנית לא הבשילה. לא נקבע מיקום לכלא, לא פורסם מועד להקמתו ולא ידוע על מתקן שהחל לפעול על פי המודל. במילים אחרות, "כלא התנינים" האינדונזי נותר הצעה מתוקשרת - ולא תקדים מבצעי שעליו אפשר לבסס את התוכנית הישראלית.
ביוני 2025 הציע התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אות'מאייר, להקים בלב ביצות האוורגליידס מתקן מעצר למהגרים המיועדים לגירוש. המתקן הוקם בתוך זמן קצר בשטח נמל תעופה נטוש וכונה "אלקטרז התנינים" - בשל הביצות המקיפות אותו, שבהן חיים תנינים ופיתונים.
בניגוד ליוזמה שנבחנת בישראל, התנינים לא הובאו במיוחד למקום ולא הוחזקו כמכשול סביב המתקן. הרשויות הסתמכו על תנאי הטבע הקיימים והציגו אותם כחלק ממערך ההרתעה. "אם מישהו יצליח לצאת, אין לו לאן לרוץ ואין לו איפה להסתתר. רק התנינים והפיתונים מחכים לו", אמר אות'מאייר כשהציג את התוכנית.
הנשיא דונלד טראמפ ביקר במתקן עם פתיחתו ביולי 2025 והרעיף שבחים על מיקומו. "הסתכלתי החוצה, וזה לא מקום שהייתי רוצה לצאת בו לטיול", אמר. "אנחנו מוקפים בקילומטרים של ביצות מסוכנות, והדרך היחידה החוצה היא למעשה גירוש". טראמפ אף התבדח על הדרך שבה יצטרכו נמלטים לברוח מהתנינים, והציע להפוך את המתקן למודל עבור מדינות נוספות
המתקן תוכנן להכיל כ-3,000 עצורים וכלל גם אלפי מטרים של תיל דוקרני, מאות מצלמות וכוחות אבטחה - כך שהתנינים שימשו בעיקר אמצעי הרתעה טבעי ותדמיתי, ולא תחליף לאבטחה המקובלת. הקמתו עוררה התנגדות מצד ארגוני סביבה, פעילי זכויות אדם ובני שבט המיקוסוקי, שטענו לפגיעה באזור האקולוגי הרגיש ולתנאי כליאה קשים.
ביוני 2026 הועברו העצורים למתקנים אחרים לקראת עונת ההוריקנים, ובהמשך הודיע מושל פלורידה רון דסנטיס על סגירתו של המתקן הזמני. לכן גם במקרה הזה לא מדובר בכלא שבו תנינים גודלו והופעלו כשומרים, אלא במתקן שנבנה בכוונה באזור שבו חיות הטרף והביצות הן חלק ממחסום הבריחה.
אם התנינים האינדונזיים נשארו על הנייר, בכלא בסאו פדרו דה אלקנטרה שבמדינת סנטה קתרינה בדרום ברזיל בעלי החיים אכן משתתפים במערך האבטחה. אלא שמדובר בחיה מאיימת פחות למראה: אווז. להקת האווזים, המכונה בפי אנשי הכלא "סוכני האווזים", מסתובבת ברצועת הדשא שבין הגדר הפנימית לחומה החיצונית. לרשותה עומדת גם בריכה קטנה, אך תפקידה המרכזי הוא להקים רעש בכל פעם שהיא מבחינה בתנועה חריגה.
קרא את הכתבה המלאה במקור