מי שמאבדת מכך כוח היא בראש ובראשונה קשת 12. קשת נשלטת בידי משפחת ורטהיים, בעלת החברה המרכזית למשקאות: קוקה-קולה ישראל, מונופול מוכרז בתחום הקולה. אז, כן, זהו לא רק ערוץ טלוויזיה מצליח, אלא מוקד כוח כלכלי ותודעתי אדיר. והאמת היא שהחוק של קרעי מאיים לא על "חופש העיתונות", אלא על החופש של בעלי ההגמוניה להמשיך לשלוט בשוק מוגן.
וזהו הקשר הגורדי בין קשת 12 לבין היוריסטוקרטיה, ואין צורך בתיאוריית קשר ואין צורך בישיבה סודית, שכן מדובר בברית אינטרסים: בית המשפט זקוק לקשת 12 כדי שתייצר עבורו לגיטימציה ציבורית, תציג כל הגבלה על כוחו כ"קץ הדמוקרטיה" ותעניק מעטפת תקשורתית למחאות נגד הממשלה. קשת 12 זקוקה לבית המשפט כדי שיגן על מבנה הכוח שבתוכו היא פורחת. זו יד רוחצת יד.
כך פועלת הגמוניה: היא אינה חייבת לצוות על חבריה. היא קובעת את גבולות הלגיטימיות, ומי שחי בתוכה לומד להתיישר. זה קרה גם לחוקרים כמו מנחם מאוטנר ויואב דותן, שבמשך שנים מתחו ביקורת חריפה על האקטיביזם של אהרן ברק, אך בזמן הרפורמה נסוגו מחלק ניכר מהביקורת שלהם. הסיסטם האקדמי והמשפטי חזק מן היחיד. ומי שמבקש קידום, הכרה ומעמד בתוך המועדון מבין היטב מה מצופה ממנו ברגע האמת.
