תפיסת הגנה מרחבית ישראלית חדשה

התבגרות תפיסת ההגנה המרחבית הישראלית, מבינה כי אי אפשר יותר להשעין את הביטחון על קהילות אנושיות בלבד. לכן יש ליצור אזורי חיץ עם פיקוח צבאי הדוק במטרה ליצור ביטחון אמיתי שיצור חוסר גישה גיאוגרפי לאויב ויוציא את תושבי יישובי הגבולות מכלל הסכנה היומיומית.

תפיסת זאת התממשה ברצועת עזה, בה אזור החיץ "הצהוב" מהווה מעטפת הגנה ליישובי עוטף עזה, וכעת נכונה להתממש בהסכם מול לבנון ליישובי גבול הצפון. את התפיסה הזו יש להחיל כמדיניות לבנייו מערכת הגנה מרחבית הדוקה עבור כל יישובי הגבולות, ובהם גם יישובי קו התפר, יישובי הגבול המזרחי ויישובי יהודי ושומרון.

באם אין כעת אפשרות מדינית לממש תוכנית הגנה מרחבית אמיתית, יש ליצור ביישובים מיני בסיס צבאי בכל יישוב מאויים בטחונית, אשר מבוסס על תושבים החיים במקום לאורך שנים ומכירים את הדינמיקה של המרחב באופן אינטימי. הטיעון שלפיו אין מספיק חיילים או תקציבים בשביל לתת מענה לצרכים הבטחוניים האמיתיים של היישוב, מתעדף פוליטיקה, כסף או עצלות תפעולית על פני חיי אדם. הקרבת דם תושבי היישובים בהם לא קיים אזור חיץ אינו אנושי כלפיהם.

הסגירה של יחידות ההגמ"ר באיו"ש עליה הודיע הרמטכ"ל ברוב אירוניה ערב היום האלף לטבח, היא מנבא ודאי לפיגוע שיעלה בדם בעוד שבועיים. ניתן ללמוד את הסטטיסטיקה האכזרית הזאת מהפיגוע שקרה בכוכב יאיר, שבו נרצח חבר כיתת הכוננות של היישוב צור נתן רס"ר חיים קלומיטי ונפצע הרבש"צ של היישוב סלעית, רועי דמרי, שבועיים בדיוק אחרי סגירת יחידת ההגמ"ר של יישוביהם.

האסימון נפל. תפיסת ההגנה המרחבית הפכה למדיניות של אזורי חיץ בטחוני, כעת יש להכיל זאת על כלל יישובי העדיפות הלאומית. דין יישובי העוטף והצפון, כדין יישובי הגבול המזרחי ויהודה ושומרון. סגירת יחידות ההגמ"ר היא צעד בכיוון הלא נכון. הלוואי שלא נצטרך שוב ללמוד את הלקח הזה במחיר דמים.

תירא אל כהן היא נשיאה ומייסדת "קדמה – התיישבות צעירים"

קרא את הכתבה המלאה במקור