בית ההשקעות וענקית המזון שנכנסו לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק

המשמעות של הופעת חברה ברשימות החברות הריכוזיות היא שמתן רישיונות בתשתיות חיוניות, או הפרטה של חברות ממשלתיות על-ידי המדינה, לגורמים המנויים ברשימות, מחייבים את הרגולטור לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות. בנוסף, להימצאות ברשימות יש השלכות בהקשר חובת ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים.

שטראוס נכנסה לרשימת הגורמים הריכוזיים בשל מחזור המכירות הקובע בישראל שחצה כ-7 מיליארד שקל. המחזור הקובע כולל בעיקר היקף מכירות בישראל, דיבידנדים, הכנסות ריבית, מענקים ממשלתיים והכנסות מתגמולים ועוד. הקבוצה סיימה את 2025 עם הכנסות שיא של 12.5 מיליארד שקל, צמיחה של כ-12% ורווח תפעולי של למעלה ממיליארד שקל, צמיחה של כ-36%. הרווח התפעולי של פעילות הקפה בקבוצה עלה ל-197% תוך צמחיה של כ-31% במכירות. שטראוס גם הודיעה על חלוקת דיבידנד בגובה 250 מיליון שקל.

קבוצת ההשקעות איילון התווספה לרשימה מאחר שהיקף סך הנכסים המנוהלים של הגופים הפיננסיים בקבוצה חצה את ה-47 מיליארד שקל (הרף הקבוע בחוק) בשנת 2025. איילון היא הגוף הפיננסי שמחזיק בהיקף נכסים הקטן ביותר מתוך רשימת הגורמים הריכוזיים.

השינוי המשמעותי ביותר עבור שתי הקבוצות היא חובת ההפרדה בין תאגיד ריאלי לתאגיד פיננסי, כדי למנוע ניגודי עניינים וריכוז כוח משקי. קיימת הגבלה על החזקה במוסד הריאלי על-ידי מוסד פיננסי משמעותי. שלוש החברות המחזיקות בשטראוס את החלק הגדול ביותר מבין המוסדיים הן: מגדל מחזיקה ב-6.89%, כלל ב-5.8%, והראל ב-5.62%. בנוסף, תהיה כעת הגבלה על כהונת דירקטורים ונושאי משרה - הם לא יוכלו להחזיק במשרות גם בגוף פיננסי משמעותי וגם בתאגיד ריאלי משמעותי.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שם ניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון

קרא את הכתבה המלאה במקור