בעקבות רפורמת המסלולים, אתם משקיעים בחתול בשק

אלא שגם זה לא יעזור. בחודש שעבר הודיעה מיטב על שינוי יחסית קיצוני במדיניות ההשקעה. המסלול שלה הניב תשואה של 4.6% בלבד, וכעת היא רוצה לשנות. מחשיפה לחו"ל בלבד, לחלוקה משתנה בין ישראל לחו"ל לפי שיקול דעתה. גם החשיפה למניות תגדל מ-50% לאפילו 65%. גם במט"ח יהיה ניהול "גמיש". בקיצור, אפילו אם ניתחתם בעבר את המסלול, או כל מסלול אחר, כעבור זמן קצר לא יהיה לכם מושג במה אתם משקיעים.הגיע הזמן שרשות שוק ההון תתעשת ותתקן את הטעות שלה.

תובלה | עיכוב קל בנמל? הנתונים שלא מעניינים את ענף הספנות כשמנסים למכור לנו "תעשייה מוסדרת", תמיד כדאי לשאול, מוסדרת לפי איזה סטנדרט?דוח חדש שפרסמו שלושה ארגונים אירופיים לרווחת בעלי חיים (Animal Welfare Fundation, Robin des Bois ו־Tierschutzbund Zurich) סקר 159 אוניות פעילות בתחום המשלוחים החיים, וסיפק תמונה קשה.

לפי הממצאים, ל-84% מהספינות שהופנו למשימה יש ותק ממוצע של 41 שנות פעילות - כשבתקן המקובל ספינת מסע בת 30 כבר נחשבת לישנה, ובמקרים רבים מיועדת לגריטה. התעשייה כולה בנויה על ציוד "בפנסיה" המקורי, שהוסב - מבלי לשנות את תשתית הבטיחות שלו - למשימה רגישה בהרבה: הובלת יצורים חיים במשך שבועות בים.

88% מהבדיקות באוניות הללו העלו ליקויים, וכתשע מכל עשר בדיקות נכשלו. 15% מהספינות "עוכבו בנמלים". לכאורה, פרוצדורה בירוקרטית. בשטח, כל עיכוב כזה מותיר אלפי בעלי חיים בתנאי צפיפות קיצוניים, לעיתים ימים ממושכים.

אי אפשר עוד לדבר על "מקרים חריגים". הכשלים האלה הפכו לנורמה של התעשייה. והביקורת לא מופנית רק לחברות הספנות, אלא לכל מי שמזמין את השירות שלהן - כולל נמלים בישראל, שעל פי הדוח מתוך כ־20 אוניות המגיעות אליהם, 14 עברו הסבה. כשמדינה או חברה בוחרת להמשיך לעבוד בשיטה הזו, למרות שהכשל ידוע, זו כבר לא "בורות" - זו החלטה כלכלית קרה על חשבונם של יצורים חיים.

חקיקה | דווקא החוק שיכול להקל על עצמאים נשאר בחוץ הכנסת מתפזרת כשהחוק הפיננסי "החשוב ביותר" מוכן להצבעה כדי שיעבור סופית, אבל לא עלה לסדר יומה. מליאת הכנסת שקקה בשבוע האחרון לחקיקה עד שתיכנס לתקופת הבחירות, וחוקים רבים עלו להצבעה.

חוק יסוד: לימוד תורה נוסף לספר החוקים, כמו גם החקיקה הזריזה שמעכבת מעצר עריקים חרדים, והחקיקה להחלשת תפקיד היועמ"שית. אבל דווקא החוק שיכול להקל על עצמאים - נשאר בחוץ.

בנק ישראל הגדיר בעבר את חוק מאגר נתוני אשראי כחקיקה הפיננסית החשובה ביותר שעל הממשלה להעביר. המלצתו הייתה לדון בה לקריאה שנייה ושלישית ולהעבירה עוד לפני פיזור הכנסת. הצעת החוק נועדה להתמודד עם כשל מבני בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, המתבטא בתלות גבוהה של העסקים בבנקים, שלעמדת משרד האוצר "מבטאת תופעת 'לקוח שבוי' ומובילה לעלויות מימון גבוהות יותר".

החוק, שלפי הערכות האוצר יביא לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים קטנים ובינוניים, הופיע במקור בחוק ההסדרים שהוגש עם התקציב, אך נשר ממנו במהלך הליך החקיקה. לנוכח הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה הוא קודם במהירות בוועדת הכלכלה, וכל שנותר הוא להצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית.

ואולם, למרות הקונצנזוס הנדיר, החוק נפל מסדר היום של הכנסת. כתוצאה מכך לא ניתן לפרסם מכרז להקמת המאגר, ובעלי העסקים יצטרכו להמשיך להיאבק כדי לנשום לאחר שנים של מגפה, מלחמות וחוסר יציבות.

רגע אחד  רוכבים בטור דה פראנס, בווישי, צרפת, השבוע / צילום: Reuters, גונזאלו פואנטס

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שם ניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון

קרא את הכתבה המלאה במקור