ההחלטה שהכניסה את התחום הלוהט לסחרור: מה יקרה לחוות השרתים בישראל?

בעקבות כך, רשות החשמל פרסמה אסדרה חדשה, שמטרתה הגבלת חוות השרתים לכאלה שיש תוכנית אמיתית לפיתוחן, תוך מתן עדיפות לפריפריה. אך דווקא ההכרזה על האסדרה החדשה הובילה לגל עצום של בקשות חדשות לפני שאסדרה זו נכנסת לתוקף. לפני כן, הוגשו בקשות לחיבור חוות שרתים בסך כולל של 8,000 מגוואט, ובתוך חודש וחצי הצטרפו אליהן עשרות בקשות נוספות, בהיקף של 19 אלף מגוואט נוספים. כאמור, פי שלושה מהצריכה של משק החשמל, ובעשרות אחוזים יותר מהצריכה המקסימלית שנמדדה בשעות השיא.

הבעיה כעת כפולה: לא רק שרשת ההולכה מתקשה להכיל חוות שרתים באזורי הביקוש - אלא שיכולת ייצור החשמל הפיזית של ישראל פשוט לא תעמוד בכך. ובכל זאת, קצב הקמת תחנות הכוח עודנו מוגבל בידי רשות החשמל. גם יצוא הגז, שההחלטה לגביו עוד לא התקבלה, עלול להיות מוגבל עוד יותר, כדי להספיק לביקושים במשק המקומי. למעשה, במובן מסוים חוות השרתים הן יצוא של הגז הישראלי, דרך צריכתו כחשמל עבור יצוא יכולת עיבוד.

כך, נראה של-140 הימים הקרובים לפחות, אין יותר אישורים לחוות שרתים בישראל. רשת החשמל בישראל נמצאת תחת עומס יתר בשל הזנחה ארוכת-שנים, שמשתנה רק בשנים האחרונות. במקביל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, מקדם חוק שיגדיר אותן כתשתית לאומית, ויקל משמעותית על תכנונן. אך נראה שלא בטוח שרשת החשמל בכלל מסוגלת להכיל זאת.

על פי רשות החשמל, "הרשות ערה לקושי שיוצרת קבלת החלטה זו, אך לאחר בחינת המצב, הרשות סבורה כי מדובר בצעד מידתי הנדרש נוכח הנסיבות המורכבות שנוצרו, ומאזן נכונה בין צורכי התעשייה לחובת המדינה להבטיח את אמינות אספקת החשמל לכלל אזרחי ישראל".

על פי ד"ר עוזי זרחיה, סמנכ"ל תכנון ופיתוח בנגה, "הייתה לנו תחזית לחיבור חוות שרתים; שיערנו שצפויות להתחבר חוות שרתים בהיקף של כ-1,000 מגוואט. הצלחנו לאשר חיבור של מעל 1,500 מגוואט. אבל בפועל, כמות הבקשות הייתה מעבר לכל פרופורציה. מיצינו את יכולת מערכת הייצור עד 2035".

הכמות שאושרה, לדבריו, מקבילה ללא פחות משלוש תחנות כוח קונבנציונליות. מדובר, לדברי רשות החשמל, בכמות גדולה פי 3-4 מההיקף שהמליצה עליו ועדת נגל, שעסקה בנושא. הוא מדגיש ש"אם מדינת ישראל תהיה מעוניינת להכניס עוד הרבה חוות שרתים, היא תצטרך לאשר עוד יכולת ייצור".

ומה לגבי האישור של כל כך הרבה חוות שרתים? הוא מדגיש ש"נגה התנהלה לפי אמות המידה והחוקים. העמדה שלנו היא לא להגיד 'לא' לצרכנים חדשים. אבל אנחנו חייבים לשמור על הביטחון אנרגטי".

רשת החשמל בישראל הוזנחה במשך שנים, מה שמקשה לחבר ייצור סולארי מצד אחד, ומקשה גם לחבר לקוחות גדולים כמו חוות שרתים מצד שני. רק בשנים האחרונות ההשקעה ברשת הולכת וגוברת, עד כדי 5.5 מיליארד שקל בשנת 2025. אך אפילו נתון השיא הזה טרם הגיע לנתון השנתי הממוצע שנדרש על פי תוכניות הפיתוח, שעומד על 5.8 מיליארד שקל. זאת ועוד, גם עם ההשקעה הכספית הנדרשת - רשות החשמל מעידה ש-80% מפרויקטי הרשת נמצאים בעיכוב.

ההוראה החדשה מציבה את יזמי חוות השרתים בפני אי-ודאות משמעותית לגבי היכולת שלהם להשיג חיבור לרשת החשמל. דבר זה מהווה פגיעה משמעותית גם ביכולת להשכיר שטחי חוות שרתים ללקוחות שדורשים בדרך כלל אישור מפורש מחברת החשמל על חיבור, לפני חתימה על עסקה. למעשה, יזמים מגייסים מיליוני שקלים כדי לרכוש קרקע על סמך ההבטחה כי יוכלו לקבל עליה חיבור לרשת החשמל. היזמים הישראלים נוטים לפעול בסיכון גבוה יותר, שכן רכישת הקרקע נעשית לעיתים גם ללא חשמל בטאבו. עצבנות נרשמה גם במגזר הבנקאי, שהבטיח מימון עבור יזמים רבים שעשויים כעת להימצא על ידי רשות החשמל כלא ראויים למתן חיבור לחשמל.

כעת, יזמים ובכירים בענף השרתים מכנים את ההחלטה "מחדל שמעיד על חוסר הבנה בשוק, שמעכב את התפתחות ענף ההייטק בישראל ואת היכולת לממש את מדיניות ה-AI הלאומית שהממשלה עצמה קבעה".

עם זאת, יזמים אחרים דווקא מברכים את ההחלטה ככזו שעשויה לנקות מהשוק יזמים רציניים פחות שקיבלו אישור לחיבור חשמל על סמך מצגים בסיסיים בלבד. "יזמים גייסו אישורי חשמל על בסיס הבטחות בלבד. הגיע הזמן שנגה ורשות החשמל יקבעו קריטריונים ברורים לפני שהן מנפקות אישורי חשמל", אומר יזם בתחום.

ברשות החשמל הבטיחו, אומנם, לא לפגוע בהבטחות שנתנו לחיבורים לחשמל, אלא שהחוזר שפורסם הבוקר מציין, כי ייערך שימוע מיוחד עבור התחייבויות שלא יעמדו בתנאי הסף שייקבעו, או יזמים שיימצאו לא מתאימים לפי קריטריונים של איתנות כלכלית שייקבעו בהמשך. אחד הקריטריונים הנשקלים כולל דרישת תשלום שנתי של 1-2 מיליון שקל כדמי רצינות עד השלמת בניית חוות השרתים - זאת כדי לנפות שחקנים שאין להם כוונות רציניות או יכולת פיננסית לעמוד בדרישות הבנייה. הקמת חוות שרתים בת גיגוואט אחד נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים.

אחת החברות שנפגעו באופן מיידי מן ההחלטה היא מגה אור של צחי נחמיאס, שמנייתה ירדה ב-8%, ולאחר מכן התייצבה על 5%. החברה, שהפכה לבונה הפעילה ביותר של חוות שרתים בישראל, מחזיקה באישורי חשמל בשטחים רבים שנרכשו על ידיה לבניית חוות שרתים - כמו בבית שמש, בשדה יואב, בחיפה ובמבוא כרמל.

ועם זאת, קיימת אי-ודאות לגבי בקשתה לחיבור של 1 גיגוואט בשטח שאותו רכשה בחדרה להקמת חוות שרתים ותחנת כוח במיליארד שקל במזומן. בשטח יש אומנם חיבור לחשמל, ואף תחנת משנה לחשמל, אך כזו המסוגלת לייצר 40 מגוואט - רחוק מהיקף החשמל שמגה די סי דורשת לקבל מנגה: 1 גיגוואט. המתנה לבחינה מחדש מרשויות לאישור היקף כה גבוה של חשמל למתחם בחדרה עשויה להיות מורטת עצבים עבור קברניטי החברה, שלפי ההערכות הזמינה מנגה אישורים לכ-14 גיגוואט, יותר ממחצית מסך הבקשות המונחות בנגה.

לפיכך, גם אם להחלטה כמו זו של רשות החשמל אין השפעה מיידית על חוזים קיימים - עשויה להיות לה השפעה לגבי הצמיחה העתידית של החברות בתחום, במיוחד על חוזי הענק הנאמדים במאות מגוואטים או בגיגוואטים בודדים.

גם מניית קיסטון אינפרא ירדה בשיעור של 5%.

מגה די סי פרסמה בתגובה דיווח לבורסה על כך שלהחלטה לא תהיה השפעה על חיבורי חשמל בחוות שרתים שבהם כבר נחתמו הסכמים מול לקוחות, אך הוסיפה כי לא תוכל להתחייב על כך גם לגבי הסכמים ופרויקטים עתידיים. כלומר, החברה לא תוכל להתחייב שחוות שרתים הנבנות מבלי שאותר להן לקוח לא יסבלו מן ההחלטה.

מניותיהן של חברות אחרות בתחום הושפעו פחות, בהן דוראל אנרגיה, אמפא, רמי לוי נדל"ן. ההשפעה המתונה נובעת ככל הנראה מהביזור הרב של פעילויותיהן. עם זאת, תוכניותיהן העתידיות להקים חוות שרתים משלהן ולקבל עבורן חיבור לחשמל עומדות גם הן בסימן של אי-ודאות בשלב זה.

הנפגעים העיקריים מהמהלך הם יזמים שמעוניינים להיכנס לשוק חוות השרתים, אך טרם קיבלו אישורים סופיים לחיבור לחשמל - בהם איתן יוחננוף, רמי לוי, נדב בלילה, אמפא או דוראל - שיידרשו כעת לעבור תהליך מדוקדק יותר של אישורים. יוצאת מן הכלל היא נופר אנרג'י של עופר ינאי, שרכשה קרקע עם חיבור חשמל קיים לכ-60 מגוואט בשוהם.

מי שנהנות מההחלטה של רשות החשמל הן חברות השרתים האמריקאיות הפעילות בישראל, כמו Edgeconnex, מד1 או סרברפארם - שפועלות בשמרנות רבה וממעטות לרכוש קרקעות חדשות - ודאי לא כאלה שאין בהן חיבור חשמלי קיים.

גם המתקן של אנלייט באשלים המתוכנן להקמה בהיקף של 100 מגה-וואט טרם קיבל אישור חשמל סופי וזה עלול להתעכב בהתאם לכללים החדשים - באנלייט מבקשים להקים תחנות כוח לצד חוות שרתים במטרה לספק חשמל לחוות שלה, כפי שמקובל בארה"ב, אך הרגולציה של רשות החשמל אוסרת על ניתוק חוות שרתים מרשת החשמל הלאומית.

עד שזה יקרה, החברה תלויה באישור של חיבור לרשת החשמל הלאומית מטעם נגה, מהלך שכעת נמצא בחוסר ודאות. עם זאת, סביר להניח שהכללים החדשים לא ינפו משקיעים כגון אנלייט ומגה אור - שנחשבים לאיתנים כלכלית, אלא דווקא יזמים קטנים יותר וחסרי גב כלכלי. ובכל זאת, הרגולציה עשויה לעכב את הקמתם של מתקנים של חברות גדולות בשל הצורך להפחית במספר האישורים המוקצים לבניית חוות חדשות ותעדוף מחדש של רשות החשמל ונגה.

יונית גולדברג, יו"ר איגוד חוות השרתים הישראלי (IDCA) מסרה: "אנו מבינים את האחריות המוטלת על רשות החשמל ומנהל המערכת לשמור על יציבותו ואמינותו של משק החשמל. יחד עם זאת, ההחלטה ממחישה עד כמה ישראל זקוקה למדיניות לאומית סדורה לתשתיות AI וחוות שרתים. מדובר בתשתית אסטרטגית למדינת ישראל, המשפיעה על הביטחון הלאומי, הכלכלה, החדשנות והיכולת של ישראל להתחרות בזירה הבינלאומית - ולא רק בעוד צרכן גדול של חשמל.

"הפתרון אינו עצירת התעשייה, אלא יצירת מנגנון הסדרה שקוף ומהיר, שיבטיח כי קיבולת החשמל המוגבלת תוקצה לפרויקטים בעלי היתכנות אמיתית, בשלות פיננס ית ותרומה למשק, תוך מניעת חסימת קיבולת על ידי בקשות ספקולטיביות. יש להאיץ את ההשקעות בייצור ובחלוקה, כדי להתאים את תשתיות החשמל לצורכי העשור הבא".

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שם ניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון

קרא את הכתבה המלאה במקור