מה הם המכסים החדשיםהמכסים החדשים שיכנסו לתוקף, ייקבעו בשיעור של 10% עד 12.5%, יחליפו בפועל את המכסים הגלובליים הזמניים של 10% שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל השנה.
מה הם המכסים החדשיםהמכסים החדשים שיכנסו לתוקף, ייקבעו בשיעור של 10% עד 12.5%, יחליפו בפועל את המכסים הגלובליים הזמניים של 10% שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל השנה.
הסיבה הרשמית למכסים היא טענות ל"עבודות כפייה" במדינות הממוסות. המהלך משתלב במאמץ המחודש של טראמפ להשתמש במכסים כאמצעי לחץ על שותפות הסחר של ארצות הברית - מדיניות שמעוררת מחדש חשש מפעולות תגמול וממתיחות דיפלומטית.
למה עכשיובאפריל הטיל טראמפ מכס גלובלי של 10%, לאחר שבית המשפט העליון האמריקאי פסל בפברואר שורה של מכסים קודמים. לאחר שקבע כי חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום, שעליו הסתמך הממשל, אינו מעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים רחבים.
המכס הזמני הנוכחי אמור לפקוע ביום שישי, 24 ביולי, ומיד עם פקיעתם יכנסו לתוקף המכסים החדשים.
מי ייפגעהמכסים המתוכננים יחולו על 60 שותפות סחר ויכסו 99.4% מהסחר של ארצות הברית, אך כוללים פטורים רבים למוצרים כמו נפט, גז ודשנים, כך מסר משרד נציג הסחר האמריקאי בדף מידע שפורסם ביום חמישי אחר הצהריים.
לפי התוכנית המתגבשת, יבוא ממדינות האיחוד האירופי, מקסיקו, טייוואן ובריטניה יהיה כפוף למכס של 10%. לעומת זאת, מוצרים המגיעים מיותר מ־40 כלכלות גדולות אחרות, ובהן סין, הודו ויפן, צפויים לספוג מכס גבוה יותר של 12.5%.
המהלך "הוא הפעולה הבינלאומית המקיפה ביותר בתחום זכויות העבודה שארצות הברית נקטה אי־פעם - ושמדינה כלשהי נקטה אי־פעם", אמר בכיר בממשל טראמפ לתקשורת האמריקאית בשיחה ביום חמישי.
הבכיר ציין כי המכסים החדשים לא "ייערמו" על גבי מסי יבוא קיימים על פלדה ואלומיניום, הידועים כמכסי "סעיף 232", שטראמפ הטיל בשנה שעברה מטעמי ביטחון לאומי.
ומי לא ברשימה? מיאנמר, אפגניסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ולאוס.
מה עם ישראלגם ישראל נמצאת ברשימה, עם מכסים של 12.5%, שיחליף כאמור את המכס הקיים היום, העומד על 10%.
לפי נתונים רשמיים בארה"ב, יבוא הסחורות מישראל עמד על כ-20.6 מיליארד דולר ב-2025, כך שיהיה מדובר במכה לא קלה ליצואנים הישראלים.
מה יעשה בית המשפט האמריקאיסבב המכסים החדש צפוי לעמוד למבחן משפטי משמעותי, לכן הפעם בחר הבית הלבן במסלול משפטי אחר: המכסים המתוכננים על עשרות שותפות הסחר, יוטלו בעקבות "טענות הנוגעות לעבודת כפייה". הם נשענים על סעיף 301 לחוק הסחר מ־1974. בניגוד לחוק החירום שבו השתמש טראמפ בעבר, סעיף 301 נועד במפורש לאפשר לממשל לחקור פרקטיקות סחר זרות שנחשבות לא הוגנות או מפלות, ובנסיבות מסוימות להגיב עליהן באמצעות מכסים.
הבחירה במסלול הזה עשויה להקשות על מתנגדי טראמפ להשיג פסילה גורפת דומה לזו שהשיגו בפברואר, אבל היא לא מעניקה למכסים חסינות.
חברות ויבואנים עדיין יכולים לטעון שהממשל חרג מהסמכות שהעניק לו הקונגרס, שלא עמד בדרישות ההליך הקבועות בחוק, או שלא הוכיח קשר מספק בין המדיניות של המדינות שנחקרו לבין הפגיעה בסחר האמריקאי.
איך הגיבו השווקיםההחלטה של ממשל טראמפ מחזירה אמנם את מלחמת הסחר למרכז הבמה, אך בשלב זה נראה כי השפעתה על השווקים מוגבלת יחסית. דומה שהמשקיעים כבר תמחרו את המכסים עם ההודעה הראשונית עליהם בשלישי. היום השווקים מושפעים בעיקר מהרגיעה במחיר הנפט: כעת נרשמות עליות באירופה ובחוזים העתידיים בוול סטריט.
מכסים עלולים להעלות את עלויות היבוא, ללחוץ על רווחי חברות ולהקשות על הבנקים המרכזיים במאבק באינפלציה, אך כעת ההתמקדות המרכזית היא בהסלמה במזרח התיכון, שדחפה את מחירי הנפט לכיוון 100 דולר לחבית והעלתה מחדש את החשש להתפרצות אינפלציונית.
במקביל, וול סטריט עסוקה בשאלת הכדאיות של מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית, לאחר שענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להגדיל את הוצאות ההון בעשרות ומאות מיליארדי דולרים.
כך, למרות שהמכסים עשויים להפוך לגורם משמעותי בהמשך, בעיקר אם יובילו לעלייה במחירים או להסלמה ביחסי הסחר, כרגע הם נדחקים לשוליים מול הכוחות הגדולים יותר שמניעים את השווקים: מחירי האנרגיה, מדיניות הריבית, והחשש של המשקיעים בעקבות ההשקעות העצומות ב־AI.
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שם ניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
קרא את הכתבה המלאה במקור
